כמה מילים ללי

לי אני ואשתי חיים מהניצרך ואין לנו כל הכנסה אחרת וזה מספיק לשנינו . הילדים שלי כבר גדולים והם יודעים שזה הפנסייה שלנו ולא מעיזים לבקש כי אין מאיפו לתת . הכנפיים של הילדים שבורות ויהיה להם קשה בחיים אבל לימדתי אותם לשרוד ואת זה הם יעשו . אני ואשתי הולכים יחדיו לרופא לטיפולים חיים יום יום מהיום למחר בלי טעם לחיים אבל חיים כי אין ברירה בכל לילה מחקים לבוקר ובבוקר מחקים ללילה בולעים כדורים ביום ובלילה אני מאמין שאת מסכימה איתי עד פה . קחי דוגמא את נתי עם הבעיות שהיא מספרת יש לה 2 ילדים קטנים בעל במצב קשה עובדת עצות ולא יודעת ממי לבקש מה .עברתי את אותו מצב לפני 25 שנה עם 2 ילדים ואנחנו היחידים שמבינם אותה ויודעים גם מה צפוי לה ואיך זה יגמר .מפתיח לך שאף אחד לא מבין את המצוקה שלהם ובטוח שהמצב ידרדר למה היא צריכה לשבור את הראש איך לטפל בבעלה בילדים בעצמה ובעוד כמה שנים תתחיל להיכנס לחרדות והבית יהרס מישהו אשם פו מי לעזזל איכפת לו מהם .מי ילך לאסיפת הורים של הילדים שלה איך היא תחגוג איתם הילדים האלה יהיו מסכנים אם היא לא תקבל את כל העזרה ובטוח שהיא לא יודעת את הזכויות שלו .אנחנו פה נעזור לה הרבה להמשיך נייעץ להם מהנסיון שלנו איך לשרוד שרק יהיה להם קל .כתבתי לך את זה בהקשר למה שכתבתי על השתקנות והמודעות של העם עלינו .

מאיר אני מסכימה עם כל מילה שלך. כשאני אמרתי שמה זה משנה אם יתחילו לדבר, התכוונתי לא למצב שלנו כולנו היום ועל מה שעובר עלינו ועל משפחותינו. התכוונתי שלא ישנה לנו היום, אם יתחילו לדבר על המלחמה- מי אשם וכו'. זה כבר לא ישנה לנו. אם נדבר על מצבינו ואנשים יתעוררו ויבינו- זה בטח טוב וחשוב. ובינתיים לא נותר לנו, אלא לעזור אחד ושני!

לי זה כן ישנה ברגע שהציבור ידע שניפגענו בגלל גנר לים שטעו. הם ישאלו את מי שצריך לשאול למה לא דואגים לנו. אולי מפה תיצמח הישועה ונציל את משפחתנו .