שאלה ששאלה אותי החונכת

למה הנשים שלכם לא צועקות או נלחמות למענכם .אמרתי לה שרוב הלומי הקרב לא חיים עם הנשים שלהם. היו כאלה שעזבו את הבית והלכו לחיות בהרים ולא ראו 30 שנה את הילדים והאשה שלהם .ונשים שנישארו ניפגעו ואיבדו את החשק לחיות .ומי שנישארה רצתה רק לגדל את הילדים שלא יגדלו ברחוב ללא הורים . היו כאלה וכאלה בלי סוף לאף אישה לא היו זכויות הם שרדו ונלחמו כמונו ואיתנו . לא היה איכפת לאף אחד במדינה מאיתנו כמו שהיום לא איכפט לאף אחד מיונתן פולרד אין מי שידאג לזכויותינו זה תפקידכם ותעשושלפחות יציל את ילדיינו מאיר.

מאיר שלום תתפלא לדעת שדווקא היו נשים שניסו להילחם והצליחו לא מעט עובדה שתודעת הציבור לנושא "הלם קרב" קיימת אולם לא היה מי שיתמוך באותם נשים והרי אתה יודע שלא מספיק שיש מפקדים טובים צריך גם חיילים ודוגמא קטנה ......... מהתוכנית "עובדה" רצו להפיק סרט על השפעת הפגיעה בנשים ובדור השני כלומר בילדים וחוץ מאשר אותם נשים שנחשפו פעם אחרי פעם בכלי התקשורת אף אחת לא הסכימה לדבר. ומכאן תסיק את המסקנה..........שאנשים מעדיפים לשבת על הגדר ולקטר מאשר לעשות מעשה. שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה.

מאיר אני יכולה לדבר רק בשם עצמי, אבל אני יודעת שאני במשך שנים נלחמת כל הזמן בשביל בעלי, בשביל שהילדים יגדלו כמו שצריך, בשביל הפרנסה, בשבילי.... אין לי לצערי כוח וזמן למלחמות נוספות. זה לא נכון ולא בסדר, אבל במסגרת סדרי העדיפויות שלי, זה המצב. גמר חתימה טובה.

שלום לך . איזה נשים הצליחו ומה הם הסיגו תודעת הציבור קיימת נכון אבל מה זה שווה שעברו 30 שנה בלי תודעות הציבור .ואיזה תמיכה קיבלו הנשים שלנו. לפני 20 שנה זרקו את הילד מבית הספר בגלל שהייתי בטיפולים והבאתי אישור לבית הספר שהיינו שם .תדעי לך שאף אחד כבר לא יכול לעזור לנו כי אף אחד לא מודע לבעיות שיש לנו צריך לכתוב ולכתוב בלי סוף שידעו כמה סבל עבר ועובר עלינו מאוחר לתקן לנו את החיים אבל אפשר למנוע סבל לילדים ולנכדים שלנו היתה אישה ששמה פריחה גולשטיין שלחמה מלחמות ונשארה איתם לא ידעו עליה לא היה מחשב ובקושי ידעו איך לפנות אליה . אתם הכח שנישאר לנו אותנו כבר אף אחד לא יבין .