מלחמת יום כיפור

אני הייתי בגדוד 113 חטיבת 217 בפלוגה של עמיקם כהן ב-8 באוקטובר בזמן היסתערות לעבר תעלת סואץ הושמדו כל הפלוגה אני נפגעתי בהתקפת מטוסים ב 11 באוקטובר על שלושת הטנקים של הפלוגה שנשראה הבקש ליצור קשר עם חיילי הפלוגה שנשארו חיים

ישראל שלום : אני הייתי בגדוד 113 חטיבה 217 והייתי בזחל"מ של ליבוביץ לפני שעמיקם ניפגע . הייתי גם בהתקפה של המיגים כניפגעו 3 הטנקים האחרונים שנישארו לנו .ואני פניתי ניפגעים מההתקפה של המיגים . מאיר

ישראל אם ניפגעת בהתקפה של המיגים אז ניצלת מההמשך של התופת שהייתה בפריצה לתעלה .עמיקם ניפגע ביום הראשון בבלוזה כשהקומדו המצרי עשה לנו מערב .מהסגירה של קיפת הצריח נפגעה לו האצבע והוא לא יכל להמשיך .היה ברדק בציר כישוף אף אחד כבר לא רצה להיכנס כי כל מי שנכנס לא יצא .אני פעם הייתי בזחלם של ליבוביץ וצדוק סלח ופעם הייתי מקרב משאית של תחמושת שלא יורה קדימה .אני זוכר שבאחד הלילות עבר מעלינו טיל בגובה של 100 מטר ושט לו מעלינו כאשר הנ"מ יורים עליו ואנחנו מתחת רואים את המוות אבל הוא המשיך לו והגיע עד רפידים .אתה זוכר את ד"ר גילר הרופא שלנו הוא גם הלום מהקרב שהיה לנו .ישראל אתה זוכר את רב סרן אמיל שפחד להיתקרב אלינו וסירב להביא לנו מזון .אני פיניתי את ציון לוריא בזמן ההפצצה ועוד רס"ר בלודיני מראשון לציון שניפגע מההפצצה של המיגים .אני נפלתי על גדות התעלה ולא יכולתי להמשיך ומצאתי את עצמי ברפידים לא יודע איך הגעתי לשם אני חושב שפינו אותי במסוק שפינה נפגעים מהתעלה .די מאיפו באתה לי אני מתחיל להתפוצץ מעצבים אני לבד ולא יכול עוד להמשיך לכתוב כל הגוף שלי רועד ודפיקות הלב שלי מרגע לרגע עולים . מאיר

גדוד 113 מחוק ולא נישאר ממנו זכר .זו בושה ואסור לנו לשתוק .אני מוזמן בכל שנה ללטרון ולא הולך לשם כולם באים שמחים ונהנים מהמפגש ואני הייתי נכנס לחרדה וחוזר הבייתה שבור . מאיר

ישראל שלום, לאחרונה ניסיתי והתחלתי לגעת במלחמה ההיא, ראה שירשור מטה תחת הנושא - "גד' 113 - מלחמת יום הכיפורים בסיני". כמוכ' קיבלתי סיוע רב באתר "פרש" - צבא וביטחון שם קיבלתי מידע ומקורות אודות מורשת הקרב של הגדוד ביום כיפור. אני לחמתי בפלוגה של שמואל איטח ז"ל......... מתוך המידע שקיבלתי מסתבר שמכל הגדוד נותרו 7 חיילים וכנראה שאני הנותר השמיני.......