מאיר אתה התחלת עם הזבל הזה היום למה

רצים לכוון צפון מזרח בקשר בידקו מה קורה עם הפגרים , ציר הנפט 2 פגרים על הרכס מסביב מס' T 62 פגועים קנים שמוטים אין מוקשים נכנסים רגלי בשטח נפילות וירי נק"ל אוטומטי מימין מכוסות עשבים 12 גויות חלקן ערומות קשורות ידים מאחורי הגב עם שרוכי הנעלים את העינים מכסות הגרבים המוות בדם קר דקירות סכינים חיתוך אברים וסקילה מעל הוואדי סימני עקירת האבנים שנזרקו דם בכל מקום הגופות עדיין לא התקשו בקשר דיווח לפינוי 12 שאריות אדם ממשיכים הלאה בקשר שד"מ לא מסומן לבצע פירצה הטנקים פרוסים בשטח מגיעות מס' מכונות תפירה בשמים יפה לראות לא נעים להיות 3 יעפים קצת הרוגים עברנו ממכשיכים מבצעים פירצת מעבר הירי עלינו מתחדש גם קוף מטווח ארטילריה ישירה מכשיר הקשר שווק נכנסים לפגר הראשון לפרק מכשיר קשר הכל שרוף עין עם שאריות שיער בתוך הקסדה מסתכלת עלי השניה חסרה וגם חלק מהראש עצמתי אותה אני צריך את מכשיר הקשר מה לעשות לא נעים אבל מה שהיה טען קשר כבר לא צריך הירי מתחזק תופסים מחסה משיבים אש מתחילה חשיכה הקוף תהגלה על הצריח של המסגד הטנק יורה נהיה שקט הקוף נעלם מתקרבת שיריונית עם אנשי קומנדו יורים שובים 7 מהם משכיבים אותם ליד הציר , מייק תשגיח עליהם ושלא יבואו אורחים עוד מעט נשלח אותם להצטרף לחברינו מגיעים האורחים היי מה קורא עם השבוים כלום מעבירים אותם למכלאה הם מצלמים ובורחים בטח יורים ולהם יש רכב , אחד אחד העברנו אותם למכלאה ממש תענוג רעבים זוחלים לטנק שלהם מסביב גויות בודקים מיקוש מילכוד מוצאים חומוס עם פול גם טוב פיתה יבשה קצת מים במימיות הארוחה עוברת חלק מקיאים לא נעים לאכול ליד חלקי אדם אבל לא נורא הטנקים מתחילים לרוץ בפירצה חיל שלי מבית שאן השתגע מתחיל לרוץ בשד"מ רצתי אחריו תפסתי אותו הוא בוכה רוק וריר מהפה עינים מגולגולות רים חושך מוחלט אחד נפצע צריך לפנות לתאג"ד מאחור העמסתי אותו העברתי פיקוד ורצתי לאחור 15 ק"מ עם הגיפ רציתי לחזור פקודה אין אפשרות השטח מלא אנשי קונדו , בסדר גנבת ירכב וחזרתי בדרך קצר הרכב מת ירדתי שתיתי מים והליכה מהירה לצד הדרך מבלי לתבלט עם הצללית לפני ההליכה שבועה לא לעבוד בשבת אם אגיע בשלום גם כך הלילה חשוך בלי ירח הגעתי 2 ק"מ לפני היעד עליתי על מארב נשארתי בחיים איך לא יודע היה מדהים לא למות בירי הגעתי לאחר כ 5 שעות מזיע לחילי בבוקר משימות בלילה 2 לפנות בוקר נכנסים לסורים למארב אייל הצנ"ף מדליק פרוג'קטור להגיד שלום גדלנו יחד וצללנו ביחד בלבנון מתחיל ירי בגלל הנ"ף הם ראו אותנו כינון ישיר כל הכלים גדי בורח לפני זה תסלח לי אני פוחד יש לי ילדה קטנה אכין לך אוכל לך אמרתי לו ג'ימי לא פוחד יורים עלינו מכל מה שיש אנ י תופס מחסה על משהו רך מסתכל גויה של אורח מהחטיבה המרוקאית הבטן פתוחה אשפר לראות את כל החלקים שנשארו שם בחוץ ובפנים דם יבש הפנים קפואות עינים פקוחות שוב נפילות ממשיכים הלאה לדלג סירחון של גויות מתנפחות כמו בלון לאט לאט יוצאי ם הנוזלים ומתחילות להתכווץ הכלבים באים ואוכלים בשר טרי מה לעשות הם רעבים הנוף מדהים עצים נחלים פרחים ושקט מידי פעם וכך עוד בוקר ולילה ועוד הרוגים ופצועים ושוב מכונות תפירה ביעפים וקרבות אוויר בקשר שומעים שידורים ברוסית של המדריכים והטיסים בסוף הגויות ומה שנשאר מהם לאחר הפגיעה והכלבים נראות כמו סתם שקי חול שאפשר לישון ולאכול לידם כל הזוחלים עוברים לידם מצטדים במזון וממשיכים הלאה השאלה הייתה מה רע להם הם שלווים כל כך אפילו שלחלק מהם היה המוח מפוזר מסביב וחורים גדולים אבל העינים הסתכלו בשלווה לכיונים שונים עם חלקי ראש לחלקם עצמתי את עינים שלו יתיבשו בחום סך הכל טוב להם ולנו לא חיים ולא מוות לא הווה ולא העתיד מאיר תאה תחלת דרור ביקש בלי מתים ודם ושוב חזרת לזה אנ ייוצא עכשיו לנוח

אלוהים אדירים אבל זה בסדר תוציא חרא רק בלי להגזים לא צריך פרוט לאצריך תאורים כאלו למה זה טוב????? עכשיו מה זה עשה לך???תגיד תאמת מה זה עשה לך טוב מה זה נתן לך לנשמה???? בוא תסביר לי יכול להיות אולי טעיתי ודווקא זה טוב לכתוב ככה ואולי אצלי הבעיה אז בוא כמו גבר תחזור למחשב ותכתוב אם זה עשה לך טוב אולי גם אכתוב בפרוט ומה זה קשור למאיר אם כבר זה התחיל קודם אבל מה זה משנה בכלל מלחמה זה דבר מזורגג שהשטן לא ברא אחים עזבו את החרא הזה בואו נחיה בואו ננסה לחיות בבקשה

חודל אני מסכימה איתך, לא בגלל רגישות, פשוט זה נראה לי לא נכון לאף אחד- לא לכותב ולא לקוראים. ברור לי הרצון של כלש לקבל פרטים, אבל הדרך הנכונה לדעתי היא לכתוב לו בכללי, מי שיש לו פרטים, ואח"כ או בטלפון, והכי טוב פנים אל פנים, לספר. פנים אל מול פנים, אפשר לבכות יחד, לחבק.... ואז זה נראה לי גם מקל. ככה כל אחד נשאר עם קטסטרופה בנשמה, ואין לאן לקחת אותה :(

חודל זה מה שיש בראש עם עוד תוספות 24 שעות וזה לא מרפה זה דבר חי כל הזמן כל נוזל הופך לדם וכל רעש לירי דרוך כל הזמן הלילה סיוט בפני עצמו המשפחה לא מבינה נוצר נתק מוחלט מהאישה וילדים וחיים בבידוד מוחלט והחברים שנשארו הם (המתים הם או אני ) ואילו שהיו שם נשארו כאן והם בודדים מה טוב בחיים האילו הגירושים לא מענינים והכסף כנ"ל הכל הבל וריק צדק דרור שאמר פעם לא לכתוב על זה ומאיר התחיל לכתוב על זה וזה פתח תיבת פנדורה וזה זרם מבלי רצון להוציא את זה אבל אין דברים אחרים בראש ולכן זה יצא כך אולי צריך לשים גבול למה שכותבים בפורום ואולי אני לא צריך להיות כאן אבל סתם הרגשתי קצת טוב נכנסתי לראות מה נשמע עם החברים כאן ופתאום קראתי על יום הכיפורים וזה יצא לבד אין כאן מה להרגיש טוב או לא זה חי בפנים ומחפש איך לצאת לכן הרופא ששואל אותי מה יוכל לעשות לי טוב התשובה שלי המלחמה הבאה בע' השם רק שם אני חי נורמלי לכן לא לכעוס עלי זה סתם יצא ורק חלק קטן לא כתבתי על הדם החם שזרם בידים ועל ההנאה שיש בהרג והמבט האחרון לפני שמתים מה לעשות זה תוצר של המלחמה שנגמרה ולא לקחה אותי איתה וזה מציק לי כל הזמן ועם זה צריך לחיות במקום ובזמן הלא מתאימים מאיר אתה ולי אנשים טובים ואני מנסה להתאים את אצמי אליכם ולכן אני נכנס מידי פעם שמרגיש טוב אבל לפעמים אני לא שולט במצב וזה זורם לבד כעת אקח מספר כדורים לנקות את הראש ואחכה לבוקר כי אי אפשר לישון התמונות רצות בלילה מהר יותר עם הרעשים גם הרטלין לא עוזר להתראות

זה מדהים מה שקרה ביום כיפור, פאק