לסי שבה הביתה

חודל ... 8 שנים הבן שלי שהיה נשוי אכל חרה ולא ידעתי . עכשיו הוא אצלי וטוב לו . אולי עכשיו שהוא אצלי תהיה לי אפשרות לחזק קשר עם הנכד שהוא בן 5.האמא של הנכד שלי לא איפשרה לי לאהוב אותו אבל עכשיו כנראה שזה יהיה שונה .רק אני יודע למה החיים של הבן שלי לא היוי מוצלחים .יש לו כל מה שיש לי וגם הוא מרגיש שהוא שורד ולא חי .הבן שלי הוא גבר שבגברים לא עזב אותי לשניה גם כשהוא היה נשוי. תמיד הינו בקשר עין . אישתו תמיד היתה מספרת לחברות שלה שאנחנו משפחה של הלומים ושהיא חייבת להיתרחק החששות שלה היו הסטריות ותמיד חתפה אותם כשהיו אצלי .אני לא יודע מה היא חושבת עלי רק משמועות הבנתי שכל המר זה ביגלל הפגיעה שלי.אני חזק אבל שבור פנימית למה זה מגיע לי .אם אתה ער חודל אז תענה לי כי הלילה לא ניגמר לי . בי מאיר

היי מאיר לא יודע אם אתה מכיר אותי אבל אני גם קצת כמו הבן שלך , גם אני במשך תקופה ארוכה הייתי הלום , הכאב הזה של הדוד שלי שאיבד את עצמו במלחמה , עבר אלי בירושה כך הייתי בטוח שנים .עברתי קשיים עצומים עם החברה אף פעם לא הצלחתי להתרגש להתלהב , תמיד מלחמה תמיד שורד אין חיים. ולאט לאט עם השנים התחלתי להבחין ולראות שהכאב היה אחר , היו לי כאבים אחרים מילדות והשלכתי את כולם על הסיפור של הדוד ,ככה במוח של ילד נער זה הצטייר לי שגם אני פגוע , אבל עם הזמן גיליתי שהכאב הזה שנשאתי הוא כמו כל כאב שאדם נושא בחיוו , משפט שאשה חכמה אמרה לי פעם "אנחנו נולדים מכאב" אני לא יודע אם המשמעות של המשפט הזה אמורה לנחם באיזה שהיא דרך , אבל לי לפחות ברור היום שהכאב הזה הוא חלק מחיי , הייתה תקופה שלא הצלחתי להרים את הראש , היום אני כבר יותר זקוף ,אפילו המצאתי לו שם " זאב נולדתי מכאב" ככה דמיינתי אותו עומד שם ומיילל בלילות של ירח מלא הופך לי את הבטן ולא נותן לי מנוח, אני לא מתיימר להגיד שעברתי חוויות אינטנסביות וקשות כמו שאתם עברתם , אבל אני יכול להגיד לך בכנות שאני מתחבר להרבה מהדברים שאתם אומרים פה , אז כנראה שלכולנו יש איזה מנה של כאב בחיים . אז היום כל פעם שהוא מפציע בתוכי אני נותן לו לדבר לזאב הזה , נותן לו לדבר וממשיך בחיים . עושה עוד משהו שמפחיד אותי הולך ורוקד עם זאבים.

AVI אגב ,למה באנגלית? (סתם סקרנות...) לא הבנתי למה השלכת את כל ה"כאבים אחרים מהילדות" שלך כדבריך לצרות של הדוד? ומה עבר עליו והאם רק אתה היית רגיש לכאב שלו או שהסביבה הקרובה גם חשה בזה? ואם כן מה עשו/נעשה ב30 השנים האחרונות? מתי הבינו האחרים אם בכלל שיש לו בעיה ולמה לא נעשה דבר לסייע עד היום? ומה היה במשך השנים ומה קורה איתו כרגע? אתה צודק..לכולנו יש איזה מנה של כאב ,אבל יש..אתה יודע מה שנקרא מנת יתר... ממה יש לך לפחד? ולמה לך לרקוד עם זאבים...?

כן זה די עצוב שלא מתייחסים אלינו ברצינות . עצוב שאין לנו תקשורת עם העולם . אנשים לא תמיד ששים להתקרב אלינו . אני בהחלט מבין מה שאתה מרגיש . אני שמח שהבן שלך התקרב אלייך בחזרה והתגבר על דעות קדומות , ועל חוסר-ידע . שיהיה לך בהצלחה איתו . שמח בשבילך . בידידות אלן

נשמה אשכרה הלילה הנל גם לי לא נגמר...ומסיבה אחרת כידוע לך... וממש מתנצל אחי שלא היתה לי יכולת ליצור קשר עד עכשיו ,והבנתי שהמצב לא משהו ,אבל מקווה שהדברים לאט לאט אולי ישתפרו ואולי מעז יצא מתוק...בכא נראה לי שיש פתח קטן לתקווה...ואם לא -אז סותמים עוד חור וממשיכים .אין מה לעשות . וטוב שירדת מהסוס...אחרי שדברנו נראה לי שגם גמל לא מתאים לך...