שורד בקושי
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
חודל נשמה מה שלומך ולמה אתה לא מצלצל . אני מכרתי את הרכב ומחקה לחדש . אביב הבן שלי שובר קירות בבית מעצבים אני שותק עבר עליו מספיק .אני מיואש ולא יודע איך לאכול את זה ושומר על איפוק . אומרים שעדיף 10 חתנים מכלה אחת .שרדתי כי חשבתי שאקבל פיצוי מהנכד וקיבלתי פייג בפנים ..אני מחקה לרכב בשקט שיגיע כי הנהיגה מרגיעה אותי ומשחררת לחצים .בנתיים אני צובר ודוחס בלב בלי לערב אף אחד כי נימאס לי לקבל עצות שלא מתאימות לאנשים כמונו .אף אחד לא מבין את ההשלכות רק אני מקרוב יודע כמה זה קשור למצב שלי .כל חיי הצמדתי אותו אלי וכל המריבות שלו עם האישה הוא על זה שהוא דואג לי ובא אלי בכל יום הוא תמיד הבין תמך ודאג לי ולחנה וקשה לו להיתרגל לחיים אחרים חסר לו המתח של הבית .איבדתי כל סיכוי שיהיה לי טוב אבל ממשיך לשרוד על מנת לשמור על המשפחה שיסבלו פחות . מאיר
וואלה מה נגיד? אשכרה הכותרת שלך מתאימה למצב -שורד בקושי . אבל שורד וזה מה שחשוב . מעבר לזה אנסה לתפוס אותך בנייד -יש לי ימים עמוסים (בעיקר בחרא...) אבל נמצא זמן אפשהו... ואמרתי לך לא מזמן שחבל לך לאכול את הנשמה ואת הבריאות ואביב חייב יהיה להסתדר בסוף ככה או ככה...הרי אין לו ברירה וגם הוא שורד ואולי העניינים עוד יסתדרו .מקווה שחנה לא לוקחת את זה קשה . והצרות כנראה לא נגמרות אבל גם אנחנו עדיין לא נגמרים אז ממשיכים לשרוד . שרק יהיה טוב .
חזק ואמץ,אני מחזיק לך אצבעות אני בטוח כשתקבל את האוטו החדש יכנס שינוי מרענן לחיים שלך שיהיה לך בהצלחה ותחזיק מעמד