הלומי קרב בוגרים היזהרו

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

12/04/2005 | 00:53 | מאת: מאיר

שנים שאני סובל כשמגיע יום כיפור . כל שנה משדרים על המלחמה .אני מהשידורים האלה נלחץ צובר כעסים .נילחם עם עצמי בכל הכוחות עד שזה ניגמר. וכמו בכול שנה אני מגיע למיון .תמיד היגעתי למיון בכוחות עצמי .אבל השנה זה בא יחד עם סגירת עניים. וטיפול נימרץ הגיע לביתי ולא הספקתי להגיע למיון בכוחות עצמי .וניראה לי שכבר לא אצליח יותר להגיע לבד . כמו שכתבתי לכם בעבר אני מרגיש את הסוף .הלב כבר חלש מדי בכדי להתמודד מול העבר .הלחץ מתחיל להיכנס בי .אני מוציא את זה על אשתי וניראה איך נעבור את הכיפור הזה . דבר אחד טוב שיש בי זה שאני מצליח להכין את אשתי מראש על היציאות שלי .והיא מודעת למצב וגם נישברת אחרי . לפחות שתדעו מה יעבור עליכם בשנים הבאות . מאיר

12/04/2005 | 12:42 | מאת: אלן

כואב לי ועצוב לי לשמוע שכך אתה מרגיש . אני מקווה שבכל תרגיש יותר טוב ידידי . אני כל -כך מבין את התחושות שלך . אבל אסור לנו ליפול ליאוש כי אנחנו לא מסוגלים לקום ממנה . בידידות אלן

12/04/2005 | 14:51 | מאת: איש הגשם-יהודה

מאיר יקירי כמוך כמוני ולצערי לא רק בכיפור אולי נחשוב כולנו שבימי כיפור נצא לנו למקום שקט כמו חוף הים שדי שומם ביום זה גם ככה אני בא חשבון עם אלוהים ביום הזה ולא להיפך תחשבו על זה

12/04/2005 | 17:24 | מאת: מאיר

אהלן אלן זה לא תלוי בי .זה בא לבד ואין מה לעשות . מאיר

מנהל פורום טראומה והלם-קרב