קפצתי לומר שלום, אנשים יקרים.
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לכולם. חלקכן/ם יעלעל בזכרון וימשה אותי מלפני שנתיים שלוש. אשתו של ,שהיה אז חשוב לי להביא בעיקר את הצד הנשי בכל הסיפור . הרבה זמן היה לי קשה להכנס לכאן. רציתי לשים את זה מאחורי. אני שנה וקצת אחרי גירושין מאבי ילדיי, גירושין טובים יחסית, גם הילדים בסדר , ואני מאושרת . לפני שבוע בעודי יושבת (במסגרת לימודים) בהרצאה בנושא פוסט טראומה הרגשתי איך כולי נדרכת נמתחת ומרגישה שהכל חוזר אליי. זו היתה תחושה מוזרה, לא נעימה, אמרתי לעצמי שאמנם הלכתי קדימה אבל ישנן צלקות שישארו אולי לעד. הרגשתי באותו רגע כמו דור שני לטראומה. מקוה שהזמן יעשה את שלו וגם העבודה שאני עושה עם עצמי. בכל מקרה הרגשתי צורך לומר שלום לספר על זה ולשאול לשלום האנשים היקרים שהכרתי כאן. אז אשמח לשמוע. מירב
ברוך בואך בעלך מודע לזה שאת נכנסת לכאן? האם הוא כותב בפורום?
לא בעלך=גרושך
הי מירב שמחה לשמוע שהכל הסתדר לך/לכם.
שלום מירב האם פתחת את כל בעיותיך בחיים מאז שהתגרשת ? בידידות אלן
למה קפצת להגיד שלום אחרי שנה וקצת? ולמה פה ! במידה וגרושך פה, חסר אתרים אחרים. אולי למשוך את תשומת ליבו דרך פה. תחשבי בהיגיון. או שאת במסע נקמה. וזה ממש לא נעים. המון המון בהצלחה
אני מבין שאתם לא יחד, אז למה את בטראומה ? מזכיר לך, נחמד, תיזכרי לבד בשקט, אז נכנסת לכתוב ולהגיד לכולם שנזכרת במה שעברת איתו ועכשיו את בטראומה? למרות הידיעה שהוא ביננו.מענין מאוד מענין סוג של תשומת לב. אז שתפי אותנו באיזה סוג של טראומה את נמצאת עכשיו? ואולי נכנסת לכאן כי את בטראומה שהוא כבר לא איתך? אזי למה דווקא לכאן ולא לאתר אחר.
להרגיע !!!!!!! כל זה יכול וצריך להתנהל במייל..!!! כאן זה לא איזה אופרת סבון או תוכנית של יוסי סאייס... מעבר לזה השאלה הראשונה היתה שלי וקבלתי על זה תשובה בהחלט מספקת . מקווה שהדברים הובנו .