איך עוזרים?

היי, בעלי ואני נשואים כ-14 שנה. בתקופה בה יצאנו, לפני הנישואין, בעלי היה במילואים בעזה בתקופת מלחמת המפרץ. משך המילואים היה אמור להיות כ-30 יום אך בעלי שוחרר מהם לאחר כשבועיים. לפני כמה שבועות הוא סיפר לי, בפעם הראשונה, שקרה שם משהו שבעקבותיו שוחרר מאותם מילואים. הוא סיפר שנאלץ להרוג פלשתינאי מתוך הגנה עצמית. הוא תיאר את עצמו כחייל שפעל כפי שנדרש ממנו אך התמונות פשוט לא עוזבות אותו. בזמן שהוא סיפר ידיו רעדו והתאגרפו שוב ושוב. הוא סיפר בנוסף, שלאחר אותה תקרית שהיתה ממש בתחילת המילואים הוא התחיל "להשתגע" שם וזאת הסיבה ששוחרר מאותם מילואים לפני סיומם. בכל הזדמנות שהיתה היכה פלשתינאים כשהוא אומר שחש ש"הם אשמים במה שקורה לו" הוא אמר אף: "הכיתי אותם חזק מאוד כשאני חושב - תראו מה גרמתם לי לעשות". אמרתי לו שאני שמחה מאוד שהוא סיפר לי. נתתי לו לדבר ולדבר ורק אמרתי וחזרתי ואמרתי שמדובר בהגנה עצמית ושהתגובה שלו היתה נורמלית בסיטואציה לא נורמלית. אני ממש לא יודעת אם פעלתי נכון אבל חשתי שהוא צריך לדבר על זה, שהרי הוא סוחב את זה כבר 14 שנה ולדבריו לא סיפר זאת לאף אחד מעולם, עד עכשיו. לא דברנו על כך מאז ואינני יודעת אם להעלות את הנושא או לחכות שהוא יעלה אותו או פשוט לא לעשות דבר. אני חייבת לציין שכשהוא חזר מהמילואים האלו לא חשתי בשינוי כלשהו בהתנהגותו ולכן מעולם לא עלה על דעתי שקרה דבר שכזה. האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות בשבילו? המון תודה אלה

השאלה איך הוא היום האם יש סיוטים רגזנות יתר חוסר תפקוד או תפקוד נמוך יותר מבעבר התנהגות כללית ביום יום

סיוטים לדעתי אין. רגזנות יתר יש. חוסר תפקוד או תפקוד נמוך? לא ממש למרות שלפעמים אני חשה שהוא מתפקד כאוטומט ואף שם את עצמו בתחתית סולם סדר העדיפויות המשפחתית. הוא מותר על דברים שהוא רוצה עבור עצמו כדי לעמוד בציפיות, שהן שלו מעצמו, למען המשפחה. רק לאחרונה - לאחר שהלך לטיפול פסיכולוגי והפסיקו (לצערי) הוא נרגע במקצת. יש בו נטיה לאלימות (לא כלפי בני משפחתו) אלא כלפי אנשים זרים והוא אומר על עצמו שחוש הצדק שלו מפותח יתר על המידה. אך מעולם הדבר לא הגיע לידי התעמתות פיזית עם אדם זה או אחר (ככל שידוע לי).