הודעה ללוחם

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

13/01/2005 | 01:09 | מאת: חודל

אחי, מה המצב איתך ? מקווה שהכל השתפר וכרגע תקין . בכא יאנקו מסר לך דש חם וביקש שתיצור איתו קשר . הוא זוכר אותך מהשרות ביחד כאחלה בן אדם ואמר שהוא רוצה לדבר איתך ולנסות לסייע . אז כתוב לי או דבר איתי אם אתה עדיין רוצה שאתן לו את מס הנייד שלך . והנה הלינק שבסופו המקרה של יאנקו למי שלא מכיר - http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/680/146.html

13/01/2005 | 22:10 | מאת: לוחם

חודל שלום מסור ד"ש לינקו ושיעביר לי את הנייד שלו או שיצלצל אלי כפ שאתה רואה הייתי איתו בחלק גדול מהמקרים , והיתר כמו שמסופר שם נמשך עד הפציעה אחרונה כל יום ירי ולצאת לחלץ את מי שהי בחוץ ולראות הרוגים ולטפל בפצועים ולשבת לאכול ליד מה שהיה פעם אדם . והחארות האלה במשהב"ט , יושבים עוד להוסיף חרא ולא הפקדים או הרופאים אלא כל מיני חרא בתפקידים בכירים ואתה יודע על מה אני מדבר גם כך כל החיים חרא אחד גדול , ולצערי הרב פליטת פה מיותרת של חברך בישלה לי את כל החרא שהביאו לי משטרה ומה לא אבל למדתי כעת היטב את הטעות שלחתי לך קצת חומר לקרוא ותמונה אחת שתראה . אני מבין את ינקו חברי , ול יהיה חרא זה כל יום לא ידעתי אם אחזור , וכעת לאחר כל החרא במשהב"ט מצד הבכירים , אני מצטער שלא נהרגתי ואני מדבר עם חברי שנהרגו ומקנא בהם , כי טוב להם ואני יודע זאת . היום החיים בעיניי זה כמו מת שהולך לטיפולים בבי"ח וחוזר לקבר סתם כך ללא שום סיבה להווה או עתיד , והנבלות האלה מרצים לי על שיקום עם נרקומנים ועוד חרא נוסף מה הם יודעים מהחיים שלהם חוץ מזה שהם מנסים לחסוך על חשבון הבריאות שלי , כמה זמן יהיה כוח למשוך את כל החרא של החיים האלה ועד מתי , כבר אין כוח כי החיים זה לא חיים. בכל מקרה תודה לך ולמאיר ולדרור וכל החברים על העזרה , אני כעת מנסה לחזור לשגרה נראה עד מתי יהיה ל יכוח להיות בחרא הזה לוחם

13/01/2005 | 22:56 | מאת: לי

אל תתיאש! יש לך אשה ובנות שצריכות אותך ! תחזיק מעמד, נעזור לך במה שנוכל!

14/01/2005 | 03:59 | מאת: חודל

עזוב אותך מהכל . אף אחד לא רצה להזיק לך -להיפך אנשיםכאן רצו לעזור לך אבל זה כבר מאחורנו וכמו שכתבי לך -צא מהכל דאג לבראות שלך ,עזוב את המלחמות בזבלים ובחארות -אףאחד לא שווה את העצבים ואת הבריאות -הנה היה עוד פגוע הלילה ברצועה וזה מדינה כזאת ככה נראה לי מין ארץ שלא רק אוכלת יושביה אלא יושביה אוכלים אותה בגללה כל פעם מחדש -זאת מדינה חרא כמו לא עלינו ליפול עם אישה שאתה אוהב וממררת לך את החיים ככה המדינה הזאת -רק צרות יש ממנה וחרא ולך תדע בכלל מה יהיה מחר ואתה כמו מטומטם ממשיך לאהוב אותה ולדאוג לה ולחטוף כל יום חרא אחר בפנים .אבל זה הגורל שלנו כנראה שנגזר עלנו ולא בטוח ולא יכול להבטיח שהמצב ישתפר ,ולא רואה שום מוצא והאמת גם יאשת אותי עם הדברורים על המוות והכל נראה לי שחור כמו הלילה המחורבן הזה -וממש נשבר לי מהכל אבל לא אתן ומכאן אפנה בקריאה לכולם לא להכנע בקרב הזה כלאחד עם החבילה שלו -ידוע לי שאנשים קוראים וקשה לחלק לכתוב כאן וכנל לי קשה לשפוך את הנשמה למרות שבא לי לצאת החוצה הרגע לצרוח די כמה רוע אפשר לבלוע??????????? אבל אסור לאבד את התקווה והחיים הם ערך עליון .נקודה

14/01/2005 | 07:35 | מאת: רם

אתה גר בקרית אתא?

מנהל פורום טראומה והלם-קרב