אני מבולבלת וזקוקה לעזרה

שלום, אני בחורה בת 28, עצמאית ומתפקדת בכל המישורים (בעלת עסק ומנהלת חיי חברה תקינים). הבעיה היא בכל פעם שבכל פעם שאני יוצאת עם בחור ונוצר מגע מיני אני מתחרפנת. ואני מתכוונת ממש מתחרפנת - אובדן הזהות העצמית, חרדת נטישה היסטרית, התקפי בכי בלתי נשלטים, והמון המון מתח בזמן הפגישה ולאחריה (עד לכדי חרדה) מהרגע שנוצר מגע מיני, וגם נשיקה פשוטה נכללת בהגדרה הזו, אני פשוט משתנה ללא היכר, ומה"אני" הרגיל והבריא שלי לא נותר דבר... :-{ אני בטיפול פסיכולוגי כבר מספר שנים שעזר לי בכל תחומי החיים מלבד בתחום הזה. כשזה מגיע ליחסים עם גברים נראה שאין אצלי שום התקדמות או למידה, מה שכמובן מאוד מתסכל אותי ואת הפסיכולוגית שלי (שרואה בי מעין "פרוייקט אישי" שלה) לא משנה כמה אני מנסה להיזכר/ לשחזר, נראה לי שלא עברתי שום התעללות מינית בילדותי. כן סבלתי מהזנחה רגשית פושעת, ובית שאינו יציב בלשון המעטה (אבא שאובחן בטעות כסכיזופרן וטופל במשך שנים בתרופות, ואמא חרדתית שלא העניקה לי חום ואהבה), וזאת בנוסף לרגישות ודמיון מאוד מפותחים שיש לי כנראה עוד מלידה... לאחר מיפגש כושל נוסף עם בחור שהותיר אותי, כרגיל, מחורפנת לגמרי, קראתי בין התקף בכי אחד לשני מעט באינטרנט, ונראה לי שאני סובלת מ - PTSD, מאחר והמצב המעורער שלי נגרם בפירוש ע"י טריגר וגם חלק מהסימפטומים עושים לי רושם די דומים. הייתכן PTSD גם ללא התעללות/ תקיפה מינית? והכי חשוב - איך מטפלים בזה? האם יש לי עוד תיקווה? אני אשמח מאוד לקבל הפניות למטפלים/ המלצות על שיטות טיפול לאימייל [email protected] תודה רבה, ומתנצלת שההודעה מעט ארוכה...

לאני איני מבין כלום רק רציתי להגיד לך שיש "תמיד תקוה ", ושחשוב לא להתיאש . מאחל לך הצלחה ועתיד טוב יותר . לא להתיאש , גם אני יצאתי ממקרה קשה מאד לאחר פציעה מבצעית בצבא בעזרת החברים בפורום . לוחם