החונך הרים ידיים ועזב

חודל שלום : השוטר צילצל אלי להגיד לי שאלי יושב בתחנה ומאיים לשבת שם עד שיחזירו לו את הרשיון. נסעתי לתחנה מצאתי אותו יושב בתנוחת יאוש . נסיתי לשכנע אותו שיחזור הביתה. הוא אמר וצעק . אפילו אם יהיה לי זקן עד הברכיים לא הולך .אני רוצה את הרשיון שלי . נסיתי לדבר אם הקצין ולהסביר שוב מה עומד להיות במכון הארבעה . הבטיח לי הקצין שאת המכון הוא מקפיא השלילה נישארת לחודשיים וכמו כן במידה והצבא לא יגיש תביעה על הנזק יחליט הקצין עם להעמיד אותו לדין . לא הסכים אלי לשמוע והתחיל לקלל את השוטרים . היסברתי לו שהוא הורס את כל שעשיתי והוא בשלו ולא מעניין אותו . ישבתי איתו 3שעות חשבתי שהוא ירגע לא עזר כלום והוא ממשיך לכלל את השוטרים . הקצין אמר לי שאני אשמע לו ואקח את אלי הביתה לפני שהוא ימצע עצמו במעצר . דיברתי איתו שוב ולא עניין אותו .נסיתי מספר פעמים להסיג אותך שתעזור לי לשכנע אותו שיחזור הביתה . חתפתי כמה פליתות פה ממנו והמשכתי להיות איתו עוד שעתיים עד שהקצין הלך והלכתי אני הביתה לספר לחונך שלו . בשעה 11 בלילה צילצל אלי החונך ואמר לי שהוא קילל אותו ומר לו בין היתר שהוא לא רוצה יותר לראות את הפרצוף שלו . אני נישבר תי כי החונך הזה שאני הבאתי לו .עשה בשבילו בעזרתי הכל . ו מקבל ניצרך וקיבל רכב חדש וכל החובות שלו ניסגרו .שתבין החונך הזה במשך שנה יום יום היה אצלו ודאג לו והיה גם נהג המונית שלו . בלילה הוא חזר הביתה עשה חשבון שביום שישי אין אף אחד ואין טעם שישאר . בשעה 2 בלילה רציתי ללכת אליו הביתה לשאול אוטו למה הוא עשה את זה לחונך שלו . ולא הלכתי כי חששתי לקבל גם על הראש . והיום בצהריים נסע שוב לאילת להרים . אמר הבוקר החונך שהוא גמר ויותר לא עוזר לו והודיע על סיום החונכות שלו . לקחתי אוטו לכסטינה והוא נסע לאילת והילדים בבית . אני לא יודע מה לעשות הלאה. הרכב שלו יוצא ביום ראשון אני ארגנתי לא הכל. מהמוסך הודיעו לי שיבוא לקחת את הרכב ושיתן צ"ק עד שיגיע הכסף מהביטוח שלו . ביקשתי ממנו שלא יסע ולא עזר . הוא אמר לי שהוא הבטיח לילדים שלו לפני חודש שהוא יקח אותם לטיול בארץ ועכשיו אין לו רשיון הילדים יצאו לחופש והוא לא יכול להיסתקל להם בעניים .ושהוא רוצה להיות לבד בהרים מה אני יכול לעשות הלאה . מאיר

שבת שלום מאיר חברי היקר . מה יהיה אחי אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו עזוב אותו , בכוח לא הולך . אני מביןן אם אדם , במצב קשה ויש לו בעיות מנסים לעזור לו והוא הולך עם הראש בקיר חבל על הזמן . זו מלחמה אבודה .שמור על בריאותך אחי . אני לא מבין מה אתה נלחם עבורו אם הוא הורס את שאתה והחנך עושים עבורו. יש גבול לטיפשות לוחם

שלום דני : מה שלומך ואיך אתה מרגיש . אתה צודק שיש גבול . אני פשוט מרחם על הילדים ועל מה שעובר בבית שלו . תבין שהקטנים האלה צרכים לגדול עם מצב כזה .הם לא מבנים מה עובר עליו. ואין מי שיכח אחריות לכל מה שקורה . עובדת הרווחה הרימה ידיים הרופא שלו גם הרים ידיים החונך שלו גם .אישתו לא יודעת מה לעשות. ומבקשת ממני לעזור .אני עצמי סובל מכל הסיפור הזה. ורוצה לעזור . הבריאות שלי לא חשובה לי. ולי גם לא חסר . אני יודע כבר את הסוף שלי ומתי. 7 חפיסות סיגריות אומרות הכל . שמחתי קצת היום כי נכנסה הבראה לתלוש ומהר היא הולכת לתשלומים שאני חייב. חבל שאנחנו לא יכולים קצת להנות ונופלים רק עלינו הצרות . חבל שלא נולד האדם שיוכל לנתח אותנו ולקרוא את שאנחנו עוברים . הילדים שלנו שחיים איתנו גם לא מבנים. ואני מחקה לרגע להיות כבר מאחורי כל המחדלים שעוברים עלינו. אני מאוד מבין את אלי וחבל שעוד דור של ילדים צריך לסבול . דני בסוף החודש אני נוסע למלון בטבריה . ואני מאוד מקווה להחזיק שם מעמד כי שנה שעברה נסעתי ומיד חזרתי . שתבין זו הפעת שלשית רבעית שאני מנסה ללכת ולא מצליח. שיהיה רק טוב וגם תרגיש טוב ואשמח לשמוע ממך . מאיר

גם אני הייתי פעם כמוך...עוזר לכולם עד שהרסתי לעצמי את הבריאות היום לא משתין לכיוון של אף אחד רק אני אשתי והילדים...זה מה שמעניין אותי

אור שלום : הילדים שלו סובלים כי הוא כל הזמן מזיק לעצמו ולמשפחה . אין בררה חיבים לעזור .נכון שזה גומר אותי . הבעייה שהוא לא משטף פעולה והורס הכל . מאיר