זכרונות מהמלחמה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

27/06/2004 | 17:44 | מאת: מאיר

בושה וחרפה איך שוכחים את החיילים במועוזים שצעקו בקשר עולים עלינו הצילו אותנו . בכל המדינה יודעים לספר בכאב את התילנדי שהרגו בעירק . אור מספר על תאונת דרכים שנהרגו 4 אנשים . בודדים נישארו במדינה שיכולים עוד לזכור את הצעקות שלהם במעוזים . נוכחתי לדעת שאת אף אחד לא מעניין מה עובר על הלומי קרב . צעקתי ובכיתי במשטרה בשביל חבר שעבר עברת תנועה מיותרת . ובמשך ימים שאני שם מספר להם מזה להיות הלום קרב. ולעבור את כל התלאות במשך עשרות שנים. לא ראיתי אחד שמבין את מה שאני אומר . שמעתי את הבוחן אומר לחונך של נכה איך הוא מוכן לבוא לקראת הלום קרב .... והציע לשלוח אותו למכון הביטחות אצל הנאמנים לנו לקבל שלילה לכל החיים . למה מגיע לשיכור עונש של 30 יום שלילה וכמה שקלים קנס ולהלום קרב שהרכב זה הטרפייה שלו נותנים עונש כזה ושולחים אותו למכון ..לקבל שלילה לכל החיים . אתם בטח חושבים לא נורא . אני אספר לכם שהוא כבר עזב את הבית. השאיר את הילדים והלך לחיות בהרים ליד אילת .אשתו עובדת עצות והילדים עצובים בבית וימשיכו להיות עצובים כל החיים שלהם כי אני יודע איך הם יגיעו לגיל 30 .ויש להם עוד 23 שנה אין להם בית גרים בשיכרות אבל יש ניצרך . כל השאר תלוי רק באשה . כואב לי לראות את העתיד של הילדים האלה וכואב לי יותר לראות חבר נופל . עדיף שיחסלו אותנו מי צריך את החיים האלה אין להם שום טעם וסיכוי להצליח. מאיר.

28/06/2004 | 00:29 | מאת: איתי

מאיר איך שאנחנו לא מסוגלים להתארגן כמו שצריך, אז מגיע לנו כנראה

28/06/2004 | 02:42 | מאת: חודל

אם רק היה לי מספיק כוחות אחיי היקרים -הייתי כבר מזמן מעמיד יחידה שלמה שתראה להם מה זה כאן לחרבן לאנשים את החיים ואחכ לחרבן להם בעינים אבל לצערי וזאת האמת המרה אין לי כוחות מספיק כרגע לעצמי ולמשפחתי שלי -לא אוהב להתבכיין אבל המצב אצלי לא מי יודע מה ואין לי כוחות כרגע -אבל כפי שאמרתי -ואנא זיכרו את דבריי - יום יבוא .!!! יום נקם ושילם .!!! על כל ההשפלות וגם על זה שאפילו את היכולת להתארגן מולם כבני אדם אין לנו .........

מנהל פורום טראומה והלם-קרב