הפגיעה בנגמשים

הפגיעה הכל כך קשה והמזעזעת בשני הנגמשים בעזה גרמה לי לכאוב את כאבם של החיילים ושל משפחותיהם, אבל עוד כאב אחד שאינו הורג ואינו פוצע, והוא כאבם של החיילים שחוו את הזוועה הזו, ואספו את חלקי הגופות שהתפזרו בשטח. הכאב הזה יותר קשה מכל פציעה או חבלה כי מי כמוכם וכמוני יודעים שהוא מלווה את הנפגע לכל יתרת חייו שכבר לא יהיו כמו שהיו קודם. חבורת הנפגעים ה'חדשים' לא יגיעו לחדרי מיון, לא יבואו הביתה חבושים, וסביר להניח שחלקם יסתירו את אשר עבר עליהם ויחשבו את עצמם לנבונים. חשבתי עליהם היום, חשבתי עליהם אתמול, וזו לי הפעם הראשונה לכתוב בפורום הזה. לא האמנתי שאעשה זאת, אבל - - כתבתי. כתבתי 'אודות' הדברים ולא כתבתי 'על' החויה שלי. נתקעתי לתוך האסון של היום, והתפרצתי לכאן. סליחה על ההתפרצות. טריגר.

לטריגר שלום . טוב שנכסת ואתה צודק 100% בודדים יבינו מה עומד לעבור עלהם. צריך מיד להוציא אותם לטיפול אחרת החיים שלהם גמורים . אני עברתי את זה לפני 35 שנה ואני יודע מה זה . מאיר

אחרי שחוית את החויות האלה על בשרך תבין טוב טוב על מה אני מלין. כותיק ממני בנשיאת טרומות כאלה, ודאי תצטרף לדעתי ששום זמן שבעולם אינו מרפא את הכאבים האלה, ובנושא הטיפול - - מקבל את דעתך ללא שום עוררין.

אני חושב שזה משימה הנוראית ביותר שיכולה להיות מוטלת על חייל . לחפש את שרידי -חבריו . אני כבר יומיים חש דיכאון די עמוק . במקרה צפיתי בחדשות וראיתי את הטקס הקניבלי של הפלסטינאים . לא עזרו הניסיונות של העורכים להסתיר את חלקי הגופות . השמחה לאיד . הריקוד המוות הזה . לא חסכו מאיתנו את התמונות . זה שטישטשו אותם לא מנע מאיתנו להבין את מה שאנחנו רואים . אינני יודע עד כמה בני -אדם יכולים להיות נקמניים ,סדיסטים . בזמן האחרון אני רואה יותר מדי תמונות שמזכירות לי חלק מן הזוועות שחוויתי במהלך השירות הצבאי שלי . כן ראיתי חיילים סדיסטים . ראיתי חיילים מכים .ראיתי איך אני בעצמי הופך לאלים ובלתי נסבל . עד היום האלימות שיצא ממני . היית זרה לי . עד השירות שלי בצבא לא האמנתי שהעולם הזה אלים ומלא רוע . כשסירבתי להיות חלק מן החיילים המכ אלן הפכתי לאדם שמחוץ למחנה ולקבוצה ודי נטו לנדות אותי . אך קיוויתי כך להשאר שפוי . אך זה ההיפך משהוציא את האלימות שהיית לתוכו והכעס שלו הוא זה שנשאר שפוי .

הסייפא של המסר שלך גרמה לי להזכר באותם החיילים שלנו שהגיבו כפי שהגיבו אחרי שנפגשו בזוועות המלחמה. למרבה הצער נראה לי שדבריך נכונים, כי דווקא החיילים ה'פחות נחמדים' שלנו שרדו את התוצאות יותר טוב מאלה שכינינו אותם 'יפי הנפש'. אמנם דברי נאמרים בהכללה, אבל מגובים בעובדות מוכרות וידועות, שמחזקות את דעתך. התגובות של חלאת האדם שראינו בטלביזיה אמורות להזכיר לנו מי הם אלה העומדים מולנו, ומה הם הערכים האנושיים שלהם. האלימות שלהם אינה מהווה חלק של העולם האלים שמסביבנו, וכנראה שאינה מייצגת אפילו את התרבות הערבית. זו 'תרבות' מוסלמית קיצונית מוכרת שראינו כמוה בעירק, באירן, בסברה ושתילה, באפגניסטן ובעוד ועוד מקומות, ושום אדם נורמלי אינו מסוגל לתאר את רגשות הגועל והזוועה שלנו אל מול ההתנהגויות האלה.

כמה שאתה צודק, גם אני חשבתי בדיוק על זה- מה אנחנו כעם עושים לבנים שלנו- איך ימשיכו לחיות,הילדים שנצלו מהפיצוץ ונאלצו לחפש את אברי חבריהם! :(

הבעיה היא שהילדים שלנו, עם כל הכבוד וההערכה לחיילי גבעתי, (ללא ציניות), אינם מסוגלים נפשית להתמודד עם המראות הזוועתיים האלה. אנשי זק"א שמבצעים את העבודה הזו אחרי פיגועים, הם אנשים אחרים (ולא בהם רציתי לגעת כרגע), וגם להם קשה המלאכה הנוראה הזו. כנראה שהדרג הקובע לא לקח זאת בחשבון, והרבה ילדים צעירים וטובים נפגעו נפשית, והולכים לסחוב זאת בנשמתם לכל אורך חייהם.

לי שלום נכון את צודקת שזה כואב אבל היום זה לא כמו פעם היום מדברים איתם ומשגחים עלהם ולא יתנו לאף אחד מהם להגיע למצב שאנחנו היגענו . הפיקוד של היום כזה חכם שלמדו עלינו הרבה מי יתן שאף אחד מהם לא יחשוב על זה וירגישו טוב כולם . מאיר