אוהב אותכם ....

בוקר טוב אחים ואחיות - אתם נשמות! אז ככה, מצב רוחי עלה בכמה רמות...אולי מבחינה רוחנית...אבל לזה בדיוק זקוקה היא הנשמה...שלי! בכל אופן...היה אצלנו היום עו"ס של משרד הבטחון...בא לראות ת'מצב !!! ולהראות לי איך הביורוקרטיה זוחלת היא כצב... מפה לשם...אנחנו מנסים כרגע...לעבוד על כמה משורים... 1)לארגן פה פסיכולוג... 2)אופציה של החלפת הפסיכי'...כי שלי בחו"ל...וצריך אישור שאני לא יכול לעבוד...מדינה מטומטמת(יושבי הכנסת)...אני מטר לא יוצא מהבית... רק באוטו...ותלוי לאן...ובאיזה מצב...והם יודעים את זה... 3)אנחנו אמורים לקבל תת"ר...בינתיים עד שתיהיה לה וועדה... תת"ר - אומר טיפולים ומשכורת חודשית...ושתבינו הייתי זכאי לזה כבר, מלפני חודשיים...והם לא יתקשרו לומר שהם צריכים אישור מהפסיכיאטר, על כך שאיני יכול לעבוד...פשוט פקידה מטומטמת... 4)בעזרת השם...אם יסתדרו הדברים הנ"ל...אנחנו עוברים לדירות, אחת לי השנייה...ההורים ואנוכי... עכשיו בקטע של משיכת כספי הפיקדון כביכול ע"י פתיחת עסק... זו כבר לו אופציה...לא כרגע...כי אני הולך לקבל מהם משכורת... אז אבא שלי ינסה לקנות ת'ציוד של האולפן, בתשלומים! ! ! זהו בכל אופן...מקווה שתתחיל לה איזושהי עלייה במצב... למרות שאני מודע לכך שהזמן הינו התרופה ושיש עוד זמן לזו המכה... וצריך סבלנות...ויש גם אותה...אבל צריך המון כח סבל...בשביל לשרוד... את זו החוויה...האל איתי ואני איתו...האמונה...כל יום מתחדשת... וצריך אותה לשמר...אני לומד קבלה בבית...לבד...בודד...רק אני... וסודות היקום ושאר עולמות...קורא בספרים, מדליק נרות...מנסה להתעלות... על החומר... אני שואב מספר הזוהר הרבה כח...צולל לתוכו...לתוך עולם אחר...מקביל... ואני, אדם, שבתכלית חייו היה עסוק בחומר...בגשמי... כך שזה לא קל...להיות רוחני... אבל כשמגיעים לעוצמות של ייסורים פיזים, ומנטאלים כאחד... אז מתבודדים...ולאט לאט מגלים, הרבה דברים... על עצמך, על עולמות עליונים, אתה והוא והשגעון שמנסה לתפוס אותי... במרוצת הזמן...אבל זה הסתום העליון מכל...מחפה עליי... היה לנו עסק פעם...אי שם בעבר...הוא נתן לי מכה...ניסה אותי ליישר... ואני...עשיתי עצמי כאילו אני מתיישר וברחתי... אז הוא אמר..." סבבה ת'סיים ת'צבא - ת'גן על המ'דינה "...ובשחרור... כך אמר אני חייב לו איזה דבר...ומהו הדבר אשר לו אני חייב? שאלתי את עצמי...ומתוך התבוננות בתמונה הכוללת את מצבי... אמרתי לעצמי עם עבר כמו שלי...והוה כמו של אנוכי... זה או בית משוגעים...או להיות במחיצתו... חשבתי עד כמה שאני יכול...מתוך גל של ייסורי תופת... וחשב ליבי...כי הראש כבר לא היה צלול... ניסיתי לתקן ת'חומרי...ע"י כל מיני סוכריות...ושאר מיני כימיקלים... ראיתי...שהאור עוד רחוק, אם בכלל אני יגיע לזה האור... ואז לפתע נזכרתי בתומי...כי הנה זו באה - מערכה שנייה לי בחיים... כבר לא ילד...אמרתי נלך לפי הלב...למרות שהדופק היה חלש... ואז הפכתי אובד עצות...ובקבלה חזרתי לגלות...דברים שהתחלתי בעברי... ולא סיימתי...הרבה הרבה התפללתי, אפילו לבכות יצא לי...לוחם לשעבר... זה לא קל לי...עד שאמרתי...זהו גורל...כל חיי הם סרט גורלי... בתכנון דייקני...אמרתי לו...מהמקום אליו ירדתי...מתוך החוויה אותה... אני חווה...בצעקה גדולה דרך כל הצינורות...אמרתי...שאם...הוא... היושב במרומים...מוציא אותי משאול תחתית...ויחזירני ליהיות איתן... אני שלו...ואודות ניפלאותיו אספר...עכשיו צריך לבדוק אם התאמצתי מספיק...אם התפילות הגיעו...וגם אם לא אני לא מרפה...כי אחרי כל מה שעברתי...לחיות אני רוצה! וכשאראה סימן כלשהו...כשאצא...מהביצה בה אני נמצא...אזי בזאת ידעתי כי בי האל חפץ...והוא חפץ בכל אחד... הוא רק נותן מכות עם המטה, כי משעמם לו הוא ליהיות לבד... ולפעמים...אנחנו זורקים זין...אז הוא נותן כיפליים... ויש כאלה שעדיין לא סמים לב אליו...אזיי מהם הוא כבר מרפה... אבל יש כמה כאלה שהוא התחיל איתם תהליך מסויים, וכמו אבא אוהב... לא מתייאש...ונותן עוד מכות עם המטה הסדוק...ושנייה לפני, נפילה לתהום, עמוקה...אני מסתובב...וצועק וכואב...כי הרגשתי ת'מכות...ואת המעידות... ואז כשאתם כבר מתחילים לחבב אחד את השני...אז הוא עושה כל מיני ניסיונות, כי הוא לא פראייר, כבר ברחתי לו פעם אחת... ואז אתה בן 23 מנסה לקלוט את החכמה הזו של האבא בשמיים... וכשאתה חוזר הביתה דרך הדלת הסודית...בשקט בשקט...מגלה לאט לאט... אודות התכלית של קיומך...מתחבר לשורשים שזנחת...לאמונה פשוטה... שצריך לטפח...ואז אתה רואה שהנה זרקו לך גלגל הצלה לתוך התהום העמוקה... ואז אתה...מטפס ומחליק...משהו מנער ת'חבל...עכשיו הוא רוצה ת'תושמת לב, שלי...שאני ינסה להשיגו...והצלחתי מעט לטפס מתוך התהום האפלה... ויש ימים שבהם אני מגיע עד ממש גבוה...רואה אור אמיתי ממש...אחרי זמן רב של חושך...ויש ימים שאני מחליק למטה קצת...מרגיש שבור...אך מנסה שוב, לעמוד בניסיון...הייתי מת שיגיד לי מה הוא רוצה שאהיה...? ואני נמצא בתקופה זו מערכה שנייה תקופה ארוכה...בינתיים 4 חודשים... זו ההתחלה...חווה עליות וירידות( אבל מזה נפילות) קם מנסה לעכל... לחפש את מי שהייתי...לאחר כל העבר שלי...לקח לי עד היום כדי לאחות שברים, אני עובד מהר, לפני שתגיע...אי השפיות...ותמיד אמרתי לעצמי... שלאחר עבר כזה אני שרוט...בצחוק התכוונתי, עכשיו זה וודאי... וכלל לא אכפת לי...דבר אחד אני יודע...לחיות אני רוצה!... אך לא במוסדות, ולא באישפוזים, כי אם לרחוש לעצמי חיים טובים... ועתה אני מנסה לברר מהי הדרך...עשיתי בחירה קטנה...אבל כמו שהוא מנסה אותי, אני מנסה בחזרה...לבדוק ת'השלכה...מרגיש עדיין, מתוך כל השבר הזה, מגשש באפלה...מי היה מאמין שלדודי תבוא מערכה שנייה...ועוד אחרי עבר כזה זוהי " מתיחה "...בחלום נזכרתי... מקווה שאראה כבר שינוי משמעותי במצב...שאראה בבירור את השביל עליו אני צועד...ובינתיים, מנסה להפיק הנאה משעות בודדות של חסד...שהוא מקצה לי... פשוט אמרתי לעצמי בראש - נכון קורה שאדם קם בבוקר וביום בהיר אחד חשכו לו העיניים ממראות המצב אליו הוא נקלע...סיטואציה "סבירה" וכל אחד יש לו שק...סבבי כאלה ראיתי...והרבה...אבל שני שקים... ועוד כבדים...חייבת ליהיות לכך סיבה, תכלית, תוצאה...משהו ! ! ! לא יכול ליהיות בן אדם שמרגע הולדתו לזה העולם נפל עליו שק... שהוא סוחב אותו עד היום...והשק טפח...ונוסף עוד אחד... אז אני אומר...ראבאק...אין לי בעייה...ביחידה מיוחדת הייתי... נסחוב...אבל אני רוצה הסבר...לא מעניין אותי כבר... ולפחות שאראה את קצה החוט בתעלומה הזו...את התכלית שלי הוא מתכנן ולה אני מצפה...ונכון שאצל כל אחד קיימת אי וודאות...אבל אצלי... אני באי של אי וודאות...מזל ששלח לי מחשב ואינטרנט מהיר... אחרת זו הייתה הישרדות....(התוכנית)... עדיין מאמין שיהיה טוב בעזרת האל...לא ארפה אני מבטיח... רק שתחול הקלה בזה המסע... אני מת עליכם... ביי דודי

דודי מאוד התרגשתי לקרוא את שכתבת, דיברי אלוהים חיים... והחיים הם כמו טיפוס לפיסגה על הר עם מדרון שלפעמים הוא תלול וחד ואז מדרדרים קצת למטה, נופלים עליך אבנים, נאחזים בקוצים, נישרטים, לא רואים בדיוק את הדרך הלאה... אך ממשיכים... ואחר כך הנתיב משתנה והוא נוח ונעים עם מפלי מים גולשים בצדדים, פרחים ועצים, והשמש מאירה, ונעים..ורואים מרחוק את קצה הפסגה הזורחת...וכך הלאה והלאה... דודי, אלו החיים ומהלימון הזה צריך להפיק לימונדה סומכים עליך כל החברים...