בוקר טוב, יום ראשון...שבוע טוב ! ! !

שלום לכל אחיי ואחיותיי ! ! ! אני אוהב אותכם... השבת עברה טוב ברוך שמו של האל... היו לי כמה רגעים מפחידים...וזה מתבטא בכמה אופנים...אתם כבר יודעים... הייתי לבד רוב הזמן...התפללתי הרבה..."קראתי תהילים"...את כל הספר,ועכשיו מהתחלה... אתמול נודע לי דרך ידידה כי ל"ג בעמר זה היה... ומאחר שאיני יכול לצאת ולעשות מדורה..." כשהייתי בן 12 עשיתי בבית "... הוא אכן נשרף...והייתי בטוח שהוריי המאמצים הולכים להרוג אותי... זה לא קרה... ובכן...ראיתי לנכון...בעקבות מצבי והיותי לבד, כי הוריי הלכו למדורה של חברים...מוזר... אז הדלקתי נר זיכרון...לעילוי נשמתו של רבי שמעו בר יוחאי...עליו השלום... וחזרתי לקרוא בספר הזוהר...שכניתי בגיל 17 בערך...והוא טוב לזמנים כאלו... אני לא נכנס לעומקו כפי שעשיתי בעבר...מאמין שכשאהיה בשל לכך...זה יבוא אם בכלל... אחר כך אתם לא הייתם פה...היה מאוחר...ולא הרגשתי טוב...אז פשוט ישבתי...שמתי לי מוזיקה אתנית ברקע וחזרתי לקרוא בספר שוב... מאוחר יותר הוריי באו...בסביבות השעה אחת בלילה...אכלתי משהו... וניסיתי ללכת לשון לאחר קריאת שמע...לא נרדמתי...לקחתי גם ת'כדורים וגם קצת סירופ לשינה..."היינו קוראים לו במחלקה אושר בבקבוק"...הוא נותן... סטלה טובה...ואמנם לא נרדמתי...הנר דלק לו המוזיק התנגנה לה... ואני התהפכתי במיטתי...אז קמתי, שטפתי פנים הסתכלתי במראה...ראיתי אדם.. מבוגר...אבל בן 23 הוא...חזרתי לחדר, התיישבתי על הכסא...ולאור הנר פתחתי...את הספר בדף לא מוגדר והחלתי קורא בו מעט... הלכתי לישון...וחשבתי לעצמי...מוזר אני מרגיש...לא האמנתי שאמצא את עצמי בסיטואציות כאלה ובכלל...על כל מצבי בתקופה זו ומה שאני חווה ומרגיש בה... ישנו הקטע הזה...שאתה בודד לזמן רב...לבד ולא מדבר עם אדם... ומרגיש פתאום כל דבר בך...מכיר עוד כמה צדדים בך... אני כבר ככה ארבע שבועות לכל היותר...ועוד עם הכדור שאני לוקח... הוא גורם לבילבול...וקצת קצר בזיכרון...חפיף...אז הרגשתי מוזר... בכלל כל התקופה הזו...ואני אומר לעצמי בראש...דודי אתה הולך ומתחרפן... ואז אני עונה...עצם המחשבה הזו מעידה על כך שלא...אני לא בכיוון... ואני אומר שוב וגם אם כן...הכל לטובה... אני די מרגיש בסדר...ישנם השעות האלה לקראת בוא הערב...שבו כנראה הכדור מתפוגג...ואז ישנה הרגשה מוזרה...לא יודע בדיוק הכיצד לתארה... אולי הבדידות הזו - יש בה הרגשת מוזרות לעצמך כי אתה פתאום לבד רק אתה והאל בתוך חדר...לא מוציא מילה...ואתה פוגש את עצמך במעין זעזוע... בעקבות התקופה הזו...מסתכל במראה...וחושב...הרבה זמן לא יצאתי החוצה... כי איני יכול כעת...לא רואה טלוויזיה כי זה עושה לי רע... ואני חושב לעצמי לאן...הדרך הזו מובילה...מהו יעודה...לאן אני הולך??? החלטתי לוותר על האישפוז יום...מאחר והנסיעות והשהות שם היו הורגים אותי...וגם לא נסעתי מיום רביעי שעבר...והוטב לי בימים אלו באופן יחסי... ת'תרופות ביקשתי ממשרד הבטחון ושלחו לי מה שאני רציתי...אני בסך הכל על שני כדורים...שאחד מהם...נותן לי להרגיש מוזר... ויש איך לא את בקבוק הסטלה לשינה... בינתיים- אני צריך כנראה לנסוע בבוקר עם אבי לאישפוז יום כדי לסגור קצוות...ולראות אופציות...אם קיימות לי...אני באישפוז יום לא רוצה ליהיות...החלטתי סופית...אני מנסה לשרוד בבית עד שיגיע הפסיכיאטר... מחו"ל...ובעזרת השם נשב על טיפול יותר מסור... אני מקווה שאשרוד עד אז...שבועיים זה המון פתאום... אני מקווה מאוד שלא אצטרך להתאשפז...חס וחלילה... ואם יקרה כן...אז בעזת השם אני מקווה שאוכל להמשיך ולכתוב מכל מקום בו אהיה... שוב יש בי קצת פחד - אני מודע לו, מכיר אותו, התקופה ומה שאני חווה בה חדשים לי - אני מגלה את עצמי מחדש, אני חושב...הרבה...לאן אני הולך??? אני די מנותק - כלומר אף פעם לא הייתי מנותק כך...האינטרנט...הוא - אמצעי בו אני נעזר - כדי לגלות אתכם - כדי ליהיות מעודכן... אני...פשוט חושב לעצמי שוב ושוב...רק ברגעים מסויימים...בהם אני צלול יחסית...לאן הגעתי? למה? ולאן אני ממשיך מכאן...? אני מאמין...משתדל לפתח ת'אמונה שלי בבוראנו...אתם יודעים...אמונה... היא דבר שקשה להשגה...אדם יכול לומר אלף פעם שהוא מאמין...והוא אכן לא...אמונה זה משהו שצריך לשאוף להשיגה...ויש לה רמות לאמונה... אנחנו נותנים לה את האפשרות שיהיו לה רמות...אדם מאין יותר או פחות... מה? אתה מוכן לעשות כדי להוכיח את אמונתך? עד כמה רחוק תלך?... ועוברות לי מחשבות בראש - האם אני הולך ורוצה ליהיות אדם דתי? ומהו זה אדם דתי? כיצד הגדירה החברה אדם כזה? - ואני לא רוצה ליהיות אדם דתי... אני מאמין באלוקי ישראל ובתורתו - לוקח משם מה שמוצא חן בעיניי... ומוכיר המון תודה לו יתברך... אני רוצה ועושה את מה שאני עושה מבחינה דתית בשבילי ולמענו... אני רוצה לעזור לאנשים - זהו מושא חיי - גם המוזיקה הינה דרך... אני פוחד - מהפחד - מהשיגעון - עדיין לא מעיד על עצמי כאחד כזה... אני מרגיש צורך - מתוך כל ההתנתקות הזו שחלה פתאום...לצור קשר עם אימי.. עם אחים שלי הייתי בקשר לא מזמן...אבל זה נראה כאילו נצח... אני המון לבד - רוצה לתת לזמן לעשות את שלו... אני התחלתי לקיים כמה מצוות שהינם עמוד התווך של תורתנו... אני קורא תהילים - דוד המלך חיברו בעת שהיה במצוקות - יש בו תחנון והודיה כאחד... אני מניח תפילין - יש להם חשיבות עליונה בברית שכרתו אבותינו ואנו עם אלוקים, מגיל שלוש עשרה...אמורים להתחיל לקיים מצווה זו...אני התחלתי בשבוע שעבר... אני - לוקח איתי מתורתנו..." ואהבת לרעך כמוך " ומנסה ליישם את זה... התחלתי עם זה בשיעור מערכה ראשונה בחיי...אי שם בעברי...כנראה שצריך... ליהיות יותר מעשי בעיניין הזה... אני מדבר איתו - עם אלוקים - צריך לעשות זאת יותר...אומרים שבשפתנו... מתוך הלב...זה נותן לו לחייך... שני דברים הכי חשובים - עליהם עומדת תורתנו - והם אהבה בין אדם לחברו ובין אדם למקום...לבורא... הדבר השני הוא ליהיות תמיד שמח בחלקך...אני מנסה ליישם זאת בכל כחי... עדיין לא תמיד מצליח... ואני כאן לקראת סיום...שוב לבד בבית...מאמין שהבורא איתי,..ומנסה לשרוד עד הערב...זה קשה לי...זה מפחיד אותי...אני לא מאמין מספיק !!! אני אוהב אותכם בכל ליבי...מקווה שאחזור ליהיות איתן...ולחלוק ת'אהבה הזו...לא רק באופן וירטואלי... אני מגלה בעצמי ובכלל דברים חדשים בכל יום - הכדור מנסה לטשטש אותם... אותי...אני לא נותן לו לטשטש אתכם ואת הבורא... הפחד עדיין קיים - אני אומר תודה על כל יום כזה... אני עדיין סובל - מתפלל ומודה לאל ולכם... אוהב אותכם מאוד... ואהבת לרעך כמוך תזכרו זאת אתם כבר.... זאת!!!

דודי לטעמי תימצתת את מהות הדת והאמונה- מה שכתבת אלו הדברים החשובים בדת, כל השאר זה רק נספחים! תראה שבסיומו של השלב הזה תצא מחוזק יותר. תלמד להכיר את מי אתה באמת וגם תאהב את עצמך!

דודי ערב טוב ! אני ממש מזדהה איתך ומחזיקה לך אצבעות. אתה גיבור אמיתי! המשך להתחזק בדת זה נותן המון כח! אני עצמי התחזקתי ואכן זה נתן לי כח לשרוד לאחר מה שעבר ועובר עלי . התהילים זה הדבר היחידי שנותן לי תקווה להמשיך. אני מאמינה שכל פעם תוסיף שלב וכך תתגבר על המיכשולים. הייה חזק ואל תישבר! ערב נעים!

דודי ערב טוב ! אני ממש מזדהה איתך ומחזיקה לך אצבעות. אתה גיבור אמיתי! המשך להתחזק בדת זה נותן המון כח! אני עצמי התחזקתי ואכן זה נתן לי כח לשרוד לאחר מה שעבר ועובר עלי . התהילים זה הדבר היחידי שנותן לי תקווה להמשיך. אני מאמינה שכל פעם תוסיף שלב וכך תתגבר על המיכשולים. הייה חזק ואל תישבר! ערב נעים!

שלום חן את צודקת בכל דבריך , רק הקב"ה יכול עזור לו ולכל אחד . לצערי איני יכול לשבת ולקרוא כלום , גם לא בתנ"ך ולפעמים אני הולך לבית כנסת וקצת שומע מבחוץ , אבל את צודקת בדבריך רק כך יתחזק וישתפר מצבו אמן . דני

יפה מאוד, המשך כך דודי, הזמן זה התרופה הכי טובה,

אחי אתה עוד תהיה גדול בתורה . טוב מאד תמשיך כך רק הוא יעזור לך . שמע , איני דתי בכלל אבל עברתי המון מקרים של יציאה ממות וודאי , כמו מארב מוקש נ.ט פיצוצים ועוד ורק הקב"ה הציל אותי , נכון יש המון שיגידו לך שאין קב"ה ושזה מזל אבל הם טועים ובגדול . איני מתוכח איתם , כי במקרה שאמרתי לעצמי שאם אעבור פעולה זו בשלום לא אעבוד בשבת , מספר שעות לאחר מכן עליתי על מארב ונשארתי בחיים וזו רק דוגמא קטנה ממספר מקרים שהיו לי . אחי רק רצונו יהיה , וחיינו בידיו ותודות לו כי נשארתי בחיים למרות שלא איכפת לי למות גם היום , זכור איני דתי ואתה מוזמן אלי בשבת על האש אין שום בעיה או לצוד בעלי חיים ולאכול . מה שכן אני תמיד עוזר לנזקקים וגם נותן צדקה תמיד . תמשיך כך דנ