עוד מיכתב על המצב - תקראו!!! כי יש מצב!

היי... מה המצב איתכם, אחים ואחיות כאחד....??? וואלה אצלי יחסית סביר...לאחר כמה ימים...בהם...היה סגריר... השלמתי עם ההורים...צעד חשוב!...במשבר אותו אני...עובר... ישבנו פטפטנו...מפות פרשנו...ותוכניות העלינו... הכיצד...אנו...מתגברים...על המלחמה מולה...אנו ניצבים...הוריי...ואני... מערכה ניצבת...מול...הביורוקרטיה...המתסכלת... חשבנו...על...איך להתמודד???...בלי להתבודד!!!... ראינו...שלפני...דרך ארוכה...ואני...אני...בהתחלה... ההר הינו גבוהה...ולטפס...אני יודע...אך...עשיתי זאת בעבר...התגנבתי כמו עכבר... ולמה שוב זה לי קורה...ים של שאלות בראש...ותשובות איני מוצא... מציאות חדשה...קשה נורא לעקלה...מציאות...חריפה...נושכת...ומפחידה... הזמן הוא התרופה...וסובלנות הינה תכונת מפתח...לארון בו נמצאת זו התרופה וייסורים...נמאס כבר לדבר עליהם...הפכו בחיי לחלק בלתי נפרד...כמו שעון על היד... וזמן מתקתק לו...בן 23 הנני...להתחיל בחיי הייתי אמור...כשוטר סמוי... משהו...לא ברור...אוניברסיטה באופק... ועתה ערפל כבד... שיפשפתי עיניים...ועתה...אני מתמודד...שיניתי...תוכניות... ולהתחיל את חיי...רוצה אני כמוזיקאי... חלום ישן...שאכן,ישן הוא...ועתה הוא קם מייצועיו... מגיל קטן...עוד הסתובבתי...ועל גבי...גיטרה סחבתי... היה מורה רוסי...ועכשיו גם הפסיכיאטר...אויי ויי...מצחיקים בטרוף!... לאלתר מנגינות עם השנים למדתי...ועתה...מאז היותי באישפוז... לקחתי אותה...הרבה אבק היה לה...ניגבתי...כשם שאני מנגב את דימעותיי... עשיתי כמה שיפוצים ומתיחות...כי מתח רב יש בי כעת... בלילות שעות הייתי יושב...ומנגן מנגינות...בקצב המחשבות...בראשי... כן...אכן בתל השומר זה היה...מחלקה ג' כבוד... אל מול הכוכבים...ניגנתי גם אחרי חצות...מתוך סערת רגשות... וכשכל המחלקה...כבר במיטה...והאחות כבר מנמנמת... צעדתי...לכיוונה...בסולו מטורף...שהקפיץ אותה...וחצי מחלקה... כי הנה זה באה...השעה...שעת הסירופ...לשינה... אך...אך...ת'אמת...יצאתי משם...במצב די גרוע... ואמנם...זיכרונות טובים לי מכולם...כן,את כולם...אני זוכר... ואז...אני מוצא עצמי...בחדר בין ארבעה קירות גג וצג...וכן,איך לא... גם הגיטרה...מנטרלת מחשבות שווא... מנטרלת...זיכרונות קשים...בעודי מנסה לזכור...את התווים...שלימד אותי אותו מורה רוסי... סוגר אני בביתי...כבר כמעט שלושה שבועות...לא מספיק סגרתי בבסיס... שבועות ושבתות...אך אז הייתי יוצא...מהבסיס...למלחמה בטרור...האכזר... בין בתים וסימטאות צרות...שרקו להן כדורים...היו אלו יריות... ועתה...אני לא יוצא מהבית אל הרחובות...אף לא מטר אחד...מבוצר בתוך עצמי רק עם אוטו...אני מסוגל...טעון בכדורים...כדורי סרק... מחר אני אמור לכל היותר...להתחיל אישפוז יום...לאן הגעתי אני...אומר... בתקווה שיעזור...אפילו הנסיעה לשם...זה גם משהו...אני גומר... קצת מלחיצה...בעיקר כשיש פקק...כוס ראבק... שלא יבוא לו איזה התקף...אני תוקף...במחשבה...בתת מודע...זו מלחמה... יומ יומית...חדשה...במאפיינים אותה...אך עברתי אחרות...שם...בצבא... ועתה...האוייב...מבית בא...בתוך נפשי...בועט בגופי...זו בגידה... שלי בעצמי...ושל המדינה... כן ארוכה היא הדרך חברים...וזוהי רק ההתחלה...הפתעות יש בחיים... וזאתי הייתה לרגל 23 השנים...שעתה מאחורי...די מטושטשים... אני ניצב...במערכה חדשה...חיילים היינו...חיילים של חברה... ושל מדינה...אכלת יושביה... הארגון הכי גדול במדינה...כך סיפרו לי עליו..." תתכונן למלחמה עיקשת " וכואבת...לחש לי חבר...משרד הבטחון...זהו שמו... למען מודעות הציבור - ולדעתי....זהו מיכתבי...להיום...כי הנה זה בא לו התקף פתאום... ביי

דודי שלום : קשה לקרוא צמצם בשורות . כתוב קצר. מאיר

גם אני בדעה של מאיר קשה לקרוא הרבה

נו יופי....תביא הגיטרה ואני יביא ת..תופים ונקרא ללהקה להקת פוסט טראומה

ערב דודי , אני מחזיק לך ידיים .עברו עלייך ימים קשים . לא קל להתעורר בסוף השירות ולהתעורר למצב חדש לא מוכר . לראות את השינוי שחל בנו . זה כמו מטמורפוזה . אך אל תוותר על החלומות הם מחזיקים אותנו בחיים . אני עדיין לא השלמתי עם העובדה שכל החברה התנכר אליי . חברים הפסיקו להבין אותי. החברה לא מבינה שהכל אצלנו שונה . היא לא חוות מה שחווינו והיום היא לא חשה מה שאנחנו חשים . כך שרק אנחנו מסוגלים להבין אחד את השני. אוהב אותך אלן אוהב אותך אלן

שמחתי לשמוע שהשלת עם הוריך . אלן

לדודי שלום : אתה רק כותב לנו. ולא עונה למה שאנחנו כותבים לך . כתבתי לך כמה פעמים . ובפעם אחרונה שאלתי אותך אם אתה מעונין בחונכת . ועדיין לא קיבלתי תשובה . ועוד פעם בבקשה ממך כתוב קצר .

לדודי שלום : אתה רק כותב לנו. ולא עונה למה שאנחנו כותבים לך . כתבתי לך כמה פעמים . ובפעם אחרונה שאלתי אותך אם אתה מעונין בחונכת . ועדיין לא קיבלתי תשובה . ועוד פעם בבקשה ממך כתוב קצר . ואנחנו איתך אל תדאג מבינים אותך ואת מה שעובר עליך! מאיר