התייעצות דחופה ! ! !

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

30/04/2004 | 14:17 | מאת: דודי

טוב בקיצור כי אני בהתקף חלש אבל כולי רועד פה.... המצב הוא כזה..... אני בביתי ובריב עז עם הורי המארחים... וקרע גדול נוצר בנינו.... אני בתקופה קשה עד איימים.... אני חווה התקפים על ימיו ועל שמאל לפעמים קשים ואני לבד - ושאף אחד לא יזיין לי תשכל פה - שזה לא מפחיד כי אני כמעט נפגש עם אלוהים.... מה גם שלחוות אותם לבד מפחיד עד אימים.... האם לחזור להתאשפז לאחר שעברתי דרך כזו.....כי האשפוז הוציא אותי עם יותר נזק..... אבל אני לא יכול לחוות אותם לבד... מצפה לתשובה דחוף ביי

30/04/2004 | 14:54 | מאת: צVקa קומa

מי אתה רוצה שיחווה אותם במקומך? מה כל כך רע בחוויה אם אתה יודע שהיא מגיעה ואתה במקום פחות או יותר מוגן? מה הייתרון באשפוז? מה החסרון באשפוז? האם זאת מחלקה פתוחה / סגורה /יום?

30/04/2004 | 15:07 | מאת: דודי

החיסרון באישפוז מחלקה פתוחה זה שאתה עם עוד ים חולי נפש וזה יוצר אצלך התדרדרות במצב כאשר אחד נכנס לשני שם למעיים ומתבלבלים בראשך כל סוגי האבחנות - אני יודע הייתי שם. היתרון הוא....שאתה ליד צוות רפואי....כי אלוהים ישמור מה אני חווה ביום יום כעת נכון לעכשיו מכיוון שהחלפתי תרופות - קריזים, תופעות לוואי, והתקפים....בלי לשתף ת'הורים כי אתה יודע מה המצב...קשה עם זה לבד....מאד קשה...ביי

30/04/2004 | 15:24 | מאת: איש הגשם

דודי יקר אתה עצמך יודע את התשובה לגבי הישפוז וכאחד שהיה שם אין גרוע מאשפוז פתוחה סגורה הכול אותו חרא

30/04/2004 | 15:49 | מאת: איתי

דודי הכי חשוב זה שאתה חי, כל הכוחות יבואו רק מתוכך ושם מציע לך לחפש את התשובות אתה חייב להיות חזק יותר ולנצח את ההתקפים אל דאגה אחי זה ילך וירגע דיר באלק מלהיות חלש ולוותר

30/04/2004 | 16:27 | מאת: אחד

דודי, אתה אומר שאתה לא יכול להיות לבד אבל תראה: עובדה שהיית כבר כמה התקפים בבית לבד - ושרדת את זה - ונשארת חי ולא פגשת את אלוהים. אז אל תדאג, אתה לא תפגוש אותו עדיין, בטח שלא בגיל הזה. זה רק המוח שלך מנסה לשגע אותך. אל תתיאש ואל תפחד - נכון שהפחד מפחיד אבל אתה כבר הבנת לבד: ההתקפים האלה באים, ובדיוק כמו שהם באים הם גם הולכים. אל תחזור לאשפוז רק כדי לא להיות לבד כי זאת לא סיבה מספיק טובה. ובעיקר אל תוותר לעצמך - תחפש בפנים את הכוח שהיה לך ותאסוף אותו לאט לאט. כל הצלחה שתהיה לך תחזק אותך ותגרום לך להאמין בעצמך - כי אתה יכול. זה יקח זמן אבל אתה תתחזק. וחוץ מזה, אתה לא לבד :-)

01/05/2004 | 03:50 | מאת: חודל

שום בית חולים ולא נעליים . אתה לא חוזר על שגיאות ונכנס למחלקה זו או אחרת אלא אך ורק ורק לפי דעת רופא. ורופא רופא !!! -לא סנדלר . ובינתיים אתה חייב להבין שלא מתים מההתקפים המזדיינים האלה ותאמין לי עדיין יש לי אותם --אבל כשאתה יודע לזהות מהר את האוייב ולתת מענה בזמן אז אתה פותר חצי בעייה . לגבי ההורים וכו תנסה להוריד פרופיל - תניח להם וכנל אל תכנס לעימותים מיותרים -זה סתם ביזבוז כוח .הנח לזה איך שזה במצב שזה. ואל תיכנס ללחץ כל הזמן תאמר לעצמך-- בלי לחץ- בלי לחץ- הכל בסדר -ככה תחזור על המילים בראש מהתחלת ההתקף ואם המצב על הפנים אז כך כדור בלי רגשי אשמה והכדור יקח אותו . ושרק יהיה טוב .ותנסה לחשוב חיובי- לפחות תנסה .

01/05/2004 | 20:42 | מאת: מאיר

חודל שלום : צריך להצדיע לך על המלים. אבל הוא לא שומע לנו . צריך לנער לו את הראש במלים . תמשיך מאיר

מנהל פורום טראומה והלם-קרב