תו נכה:

אני נכה פוסט טראומהטי 50 אחוז נכות . מזה 37 שנה אני שרוי בחרדה במשך רוב שעות היום והלילה .נמנע מאירןעים משפחתיים וכמובן מבילויים. אז נכון , אינני פצוע גפיים . לא איבדתייד או רגל אבל איבדתיאת הנפש .הביטחון האישי .את ה"אני " שבי. שגם שלמים לא ממש יעזרו לי להשתקם. ברשותי רכב רפואי ממשרד הביטחון . הנני מוגדר כנצרך וכל חיי והקשר שלי עם הסביבה מתחיל ונגמר ברכב הנ"ל. אך שוב מוגבלותי בניידות חופשית מונעת ממני ללכת מרחק רב ברגל פניתי למשרד הרישוי למתן תו נכה לרכב וקיבלתי תו נכה לשנה אחת בלבד . המצב בבית עם האישה הישתפר ובימים הקרובים מסתיים השנה. האם אי מתן תו חניה לאדם שכמוני חוסכת למדינה משאב מסוים? האם זה הוגן . האם מעבר לכל הבעיות הסובבות אותי יש צורך להכביד עליי בקיום היומיומי? אינני אדם צעיר בימים אלו והגיל אינו תורם למצבי. אישתי חוזרת בתשובה רק מתוך חוסר אונים למצבנו. בתקווה שאולי מישהו " למעלה" ישמע . אך אני מאמין שדווקא הממשלה שהביאה אותי למצב הזה היא זו שצריכה להושיע אותי.

היי מאיר מצער לשמוע איך האטימות נמשכת ולא נגמרת , את אף אחד מהם לא מענין מה איתנו עוד מעט מתחיל החג והם עם בני המשפחה ובטיולים ואנו באותו הבוץ שנמשך כל השנה . חבל שזה כך . אני מסתכל על עצמי , הלכתי לועדה שלא ידעתי מהי באתי לשם לאחר שסבלתי משיתוקים שהם ראו אותם לא פעם בבי"ח , את מי זה מענין ? עניין אותם שהייתי קצת מלוכלך אבל הם אפילו לא הזדהו בפני כי אני רק מס' תיק במשהב"ט ולא יותר . צעקו הלכתי משם מה לעשות רעש מפריע לי ושוב למי איכפת מה קורא איתי איתך ועם עוד נכים שסובלים כל השנה מידי יום מבעיות שונות הקשורות בפציעה . נקוה לטוב לך וכל מי שאפשר דני

שלום לך דני : מה שלומך . המזל היחיד שלי שיש לי עובדת שיקום נפלאה .אבל מנוע ממנה לעזור כי החוקים של משרד הביטחון יבשים. היא אישה ניפלאה ומאוד איכפת לה . ויש לה מאות נכים קשים ומאוד קשה לה לעזור. ועדות זה הדבר הכי מגעיל שבעולם. אף אחד מהילדים שלי שהם למעלה מ- 30 שנה לא חגגו חג . עברתי תקופות מאוד קשות. והיום אני בבית לבד עם אישתי והילדים שלי גרים בחצר בתוך [ פחונים ] ומנסים לשקם לעצמם את החיים . לפני מספר שנים ישבו אנשים שרצו לחקור ילדים של הלומי קרב ולראות איך זה השפיע עליהם . ומה יצא מזה . ממשכים צעירים ממני לסבול והמרגיז ביותר שאני רואה את זה אצל נכים שהילדים שלהם עוד קטנים. אני כבר לא אדע מה איתם בעוד 30 שנה. בטח ירשם עוד מחד"ל. שהיינו בוועדה אישתי נכנסה וקטעו אותה באמצע דבריה ורצו להוציא את הכתבנית . היא לא ויתרה עמדה על כך שיתנו לה לסיים את דבריה . איך ב- בדקה וחצי אפשר לתאר את כל התלאות.

עו הפעם אתה עם התוויות??? מה את צריך תו נכה על האוטו שלא לדבר על זה שתאמר תודה שיש לך רגליים וידיים בריאות.ואגב ,חסרים לדעתי מקומות חניה לנכים ממש.שבקושי נוהגים. עצתי לך להניח לתו הנכה אולי זה ישפר את מצבך. אתה מדביק לעצמך תוויות ואחר כך מתלונן שהם חונקות אותך ? אולי דווקא כשתהיה בלי התו המטופש הזה תאלץ לזוז יותר ומצבך ישתפר. בקיצור ידידי- צא מה"תו נכה" הזה ואולי תצליח להרגיש קצת יותר נורמלי...

אדוני היקר : בלי שם . ברצוני לידע אותך שבשנת 1966 היה לי רשיון למשאית מעל 15 טון. טרקטור. אמבולנס.פרטי .ואופנוע. המכון לקח הכל והשאיר לי רק פרטי. מספיק לי הפחדים שיש לי.דבר הקטן ביותר שקורה המכון לוקת לך את הרשיון . בכל שנה הרי הם מזמנים אותך לחידוש . או שולחים לך מעטפה ירוקה כשאני רואה אותה אני רועד מפחד. ואתה רוצה שאני ארד מזה . אצלי הרשיון זה כל מה שנישאר בחיים . ואל תפחד לא אתפוס לך את המקום . אין לי שום דבר מעניין בחיים מלבד האוטו שאני לא זז ממנו . ושומר עליו. ועוד לא סיפרתי לך הכל והלויי שלא יעמוד לך הזיין 37 שנה . ויקום אחד כמוך .ויקח לך את הויאגרה חכה חכה יש לי חבילה שלא רוצה להוציא אותה עכשיו בבוקר .מה אני צריך ללמוד בחיים החרה האלה שאני עוד לא יודע . תודה לך . ]מאיר ]