למאיר ואישתו
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום רב קשה מאוד להתמודד עם הבעיות שתארתם במיוחד לאור הבדידות הריגשית. אולי לא פלא שאתה מעשן הרבה... האם יש לכם תמיכה מקצועית כלשהיא? מאיר , תנסה להתקרב לנכד, ילדים קטנים מחזירים אהבה, קל לחבב אותם ולהתחבב על ידיהם...גם אם תחבק את הנכד באופן מלאכותי הרגש יבוא בעקבות המעשה...ובכלל, לחיבוקים יש אפקט חזק מאוד, וזה דבר מאוד פשוט לביצוע אתה ואשתך צריכים לתמוך זה בזה בהרבה חיבוקים...זה פשוט, זה זמין, לא עולה כסף ושווה יותר ממילים ומתרופות... שימרו וטפלו בעצמכם בידידות יפעת
מה יש להוסיף...?
ליפעת שלום רב : מה שכתבת לי על הנכד שלי אני לא יכול אני רבבות שנים אוכל את עצמי בפנים ומרגיש חרה ו גם הילדים שלי לא זוכים לזה ואני לא יושן בלילות מדאגה אליהם וכל דבר שקורא אני בלחץ נוראי ואני נורא אוהב אותם והם עצמם הלומים ממני תני לי בבקשה עידוד מאיר
מאיר אין לי ספק שהילדים שלך וגם הנכד, יודעים שאתה אוהב אותם ודואג להם. אם קשה לך לגעת, נסה לדבר. העובדה שיש לך נכד מצביעה על כך שילדיך בוגרים. ספר להם איך אתה מרגיש ואני בטוחה שזה גם יקל עליהם וגם עליך. תראה שלאט לאט גם תוכל לחבק! בהצלחה לך.