לרונן

היי קראתי את התאור בנושא המשבר שהיה לך וכיצד קשרו אותך באזיקים. האנושות התקדמה מאוד בטכנולוגיה אך נישארה מפגרת בתחום הנפש ובמיוחד בתחום הפסיכיאטריה. עצוב מאוד מאוד לראות כיצד החברה מתיחסת לאנשים במשבר פסיכוטי. זה נובע מבורות ופרימיטיביות. חבל. אני יכולה להבין באיזה הרגשה נוראית אתה היית... איך אתה מרגיש היום? פעם קראתי אנלוגיה של שטר כסף לאדם: האם תזרוק שטר כסף בעל ערך רב בגלל שהשטר יצא מפח אשפה קרוע ומקומט? לא. אתה תיישר אותו ותנקה אותו ותשמח להשתמש בו. גם אדם שהיה בתקופה קשה לא איבד מערכו ומשוויו... ליל מנוחה יפעת

אנלוגיה מקסימה

קודם כל אני ממש שמח שאת מגיבה כאן על מה שקראת בפורום "ההוא"..., תדעי לך שזו הייתה בהחלט טראומה נוראית בשבילי עם האזיקים, אבל זו לא הטראומה היחידה מהתקופה הזו, יש עוד נוספות, אולי בהזדמנויות אחרות אספר גם עליהן..., אם הייתי יכול הייתי בכלל מוחק את מה שקרה לי שם עם כל מה שקשור באותו אישפוז מהתודעה...., הלוואי וכל זה לא היה מתרחש בכלל, אבל זה המצב וזה כן קרא ועם זה אני צריך להתמודד יום יום..., העניין הוא שכושר השיכנוע שלי לא אבד לי גם ברגעים הקשים ביותר, הוא בסוף הוריד לי את האזיקים אחריי שהשתכנע שהכל בסדר (לכאורה...)..., יום טוב, רונן.

בוקר טוב רונן אינני יכולה ליצור קשר שוטף עם הפורום שכן המחשב שלי לא בסדר... אני מכבה ומדליקה כדי לענות...אינני רוצה לדפוק אותו סופית... יש לי צדיק בתחום ואצטרך להזמינו... רונן, חזרת לתפקוד שוטף? אל תיקח את המקרה ככישלון, כניראה שהיית בלחץ אטומי, ובחברה אטומה...זה מה קורה... כשאני חושבת על המצב שבו היית: נבגד על ידי בני המשפחה...הושפלת על ידי חבריך בצבא... אלוהים, כמה אני כועסת...איך התמודדת עם הבדידות הזאת? רונן לכולנו יש נפילות, החכמה היא ללמוד מהם... המשך יום נעים יפעת