עוזי יאירי
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ניסיתי קצת לישון ולא הצלחתי עוזי עלה לי בראש קראתי לא מזמן על עוזי ועל כל מיני אנשים שאמרו שעוזי לא היה צריך להכנס למלון סבוי אז מי שלא הכיר את עוזי לא יודע מה אחרי עוזי לא היה יכול לתת לפיקודיו להסתכן והןא יביט מהצד המוסג אחרי שייך בודאי לעוזי אני זוכר כשהיתי חייל צעיר עוזי הגיע והיה מתאמן איתנו ומעיר על טעויות משתתח על קוצים בדיוק מונו עוזי היה משהו מיוחד ולשמחתי זכיתי לכיר אותו מקרוב יום אחד עוזי שוב הגיע לביקור עם מכונית הפלימוט שלו ועשה כדרכו סיבוב בחדר האוכל של חיילים לאחר מכן הלך לחדר אוכל סגל וראה ששם יש בננות ואצל החיילים לא היה עוזי הפך את כל חדר האוכל של הסגל בטענה שקודם החילים רק אחר כך אתם כמובן שבאותו יום הם לא אכלו צהרים ופניו של המבס החוירו עוזי היה לוחם ללא חת ואני שתמיד נזכר בו ולא יכול לשכוח את הראיון שהיה לי איתו ואת המצית הרונסון המבריקה וסיגריות הטיים שאפילו הזמין אותי לסגריה בלשכתו עבורו זה היה ענין של מה בכך אבל בשבילי זה היה התגלמותו של מפקד אמיתי ועל זה נאמר אחרי
אני חושב שטוב שאתה זוכר מפקד אטוב שהיה לך . אך עולה בך כעס על כך שמחבלים הרגו אותו , לא רק כעס אלא זעם . אני מבין את הכאב שמלווה אותך . הטוב שהיה בעוזי יארי הביא אותו להפגע . אך זה האיש כמו שאתה אומר .שהיה הולך לפני החיילים שלו . לא כמו המפקד שלי שנעלם בעת אירועי קו 300 ושאיר לבד במחסום .טוב לזכור שבצבא שלנו יש גם מפקדים שלפני שהם מפקדים הם בני-אדם . מצרך נדיר ויקר . אני מקווה שתוכל להירגע וקצת למוח בכל זאת .
אנילא אומר ששאר המפקדים לא היו טובים אבל עוזי היה משהו מיוחד יחיד בדור וכמו שאומרים הטובים הולכים
הכל טוב ויפה על מה שהיה בסדיר אני רק מעלה שאלה האם מה שקרה לו ב 73 לא גרם לו לזנק לסבוי כשזאת לא היתה משימתו ותפקידו צביקה נ.ב האם לא היה כאן גם כשלון בעקבות רגשות אשם?