תגובה לצביקה קומאי

לצביקה שלום רציתי לכבות את המחשב ( בגלל יום ארוך וקשה שעבר עלי בבי"ח היום ), כאשר עלה לפני סיפורך על הנשק האישי בדוא"ל שלי. למרות הכל החלטתי להגיב על סיפורך לגבי דריסת החיל הסורי כי זה חרה לי. חבר יקר מבין אני מסיפורך שעברת תקופה קשה מאד , ומוכרת לי בעת המלחמה אבל לדעתי אין זה יאה לציין " אירועים חריגים כדוגמת זה שציינת באתר למרות שבעיניי אין משמעות לדריסת אדם על ידי טנק " כדוגמת המקרה שציינת . ראיתי במו עיניי המון מעשי זוועה שהסורים , עשו לחילי צה"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים ותמיד הייתה עלי מצלמת כיס . את כל המלחמות תיעדתי החל ממלחמת ההתשה בתעלה ויום הכיפורים , ופעולות רבות שהשתתפתי בלבנון ובסוריה עד פציעתי האחרונה בלבנון . שים לב : " אף פעם לא צילמתי חללים לא שלנו ולא של האויבים , למרות שחלקם היו מעשי זוועה והתעללות קשה " כמו כן לא סיפרתי בפורומים את הסיפורים האילו . מחמת כבוד הלוחם . גם זה שדרס את החיל אין אנו יודעים אם דרס אותו בכוונה תחילה , וראה את המקרה שהיה לפני כשבוע שטנק מסוים עלה במרת הגולן על ג'יפ וזה לא מקרה ראשון שאני מכיר . לכן , למרות הכל " צריך לצנזר חלק מהדבריםולשמור אותם בפנים " ולא לעשות הכל על מנת ..... הבנת . תודה דני

ערב טוב דן , קראתי את הסיפור של צביקה והיה קשה לקרוא אותה . אך זה הזוועה שהוא חווה ולכן נדמה שעצם הכתיבה גרם לו לשחרר אותה מתוך עצמו . הסיפורים שלנו קשים . לא קלים לקריאה . אף אדם אינו יכול לשפוט מה התרחש שם . לשפוט את מי שהשתתף בקרב ולכן אני נמנע מלחוות דעה . אני גם חשתי חלחלה מן הסיפור . אך אומר שטוב שהסיפור סופר . לך תדע כמה שנים מסתובב עם הסיפור בראש ובלב בלי שמצא מקום לספר . אני מקווה שגם אתה תמצא את הדרך להוציא את הזוועות שחווית וזוכר כל יום . באהבה והרבה הבנה . אלן

חייב להגיב אנשים יקרים בזמן מלחמה קורים דברים אבצ כועס על הטייס שהוריד עליו מה שהוריד צביקה מלא בחרא של הפשלה שהיתה בסולטן יעקוב אלו הן טראמות לא קלות בכלל הכעס על הטיס ועל הפשלה ומה שהיה אצל צביקה --הנגמש או לך תדע מה לא משנה שעלה על מה שעלה הוא בסדר אבל רק שתדעו אנשים שבזמן מלחמה קורים דברים נוראים לאנשים לא נוראים בכלל.

היי אלן הכל נכון במלחמהנחשפים למראות ומצבים קשים אבל לדעתי אסור לספר , מעשים שנעשו כמו מקרה החיל הסורי , מספיק בזמן אמת להעביר דיווח למפקדים שיטפלו בנדון ובזה חיבים לסיים את הענין מבחינת תפוצה ופירסום דני

לדן שלום מי שדרס את החיל הסורי היה מפקד בכיר שהורה לנהג הטנק שלו לדרוס את החייל שכבר הוריד את החולצה שלו ונשאר בגופיה כדי להראות שהוא נכנע כך שלא ניתן לחשוב שהייתה כאן פעולה לא רצונית אני בהחלט מבין למה דריסת אנשים היא תהליך שחרה לך גם אני חושב שבמלחמה כמו במלחמה הקם להורגך השקם להורגו ואם תקרא בדפים קודמים תבין שאני רואה אוייב רק דרך כוונת של רובה בלי שום היסוס, אבל כמו שאמרתי במלחמה כמו במלחמה זאת אומרת שגם במלחמה יש חוקים והמלחמה נגמרת בעבור זה שנכנע והרים ידיו - באותו רגע הוא כבר לא לוחם אלא שבוי שאתה אחראי על צרכיו ומכאוביו אכן אני עובא תקופה קשה - תקופה שהתחילה בשנת 82 ונמשכת עד היום בהחלט תקופה קשה דן אתה כותב: > לדעתי אין זה יאה לציין " אירועים חריגים כדוגמת זה שציינת באתר ואני שואל למה זה לא יאה והיכן כן מותר לי לבכות את מר גורלו של השבוי - או אולי לבכות את מר גורלי ועלומיי >למרות שבעיניי אין משמעות לדריסת אדם על ידי טנק " כדוגמת המקרה שציינת . אני מבין את תפיסת עולמך ואני שמח שהבנת שזה היה אדם אבל כמו שאמרתי האדם הזה היה עם עוד תכונה הוא היה אוייב שהרים ידים ונכנע מכאן שאותו קצין בכיר דרך שבוי > ראיתי במו עיניי המון מעשי זוועה שהסורים , עשו לחילי צה"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים >כמו כן לא סיפרתיבפורומים את הסיפורים אילו .מחמת כבוד הלוחם . אז אולי דן זאת ההזדמנות גם שלך לנקז החוצה מראות ומוראות? > גם זה שדרס את החיל אין אנו יודעים אם דרס אותו בכוונה תחילה , מי שדרס היה קצין שהורה / פקד לנהג הטנק לדרוס את השבוי בנוהל בזוקה (ללא רימון כי כמו שאמרתי השבוי לא היה חמוש וישב על הקרקע בהכנעה) > וראה את המקרה שהיה לפני כשבוע שטנק מסוים עלה במרת הגולן על ג'יפ וזה לא מקרה ראשון שאני מכיר . אם לא אמרתי קודם אז הארוע היה בבוקר יום חמישי 10 ליוני יום אביב בלי עננים ראות מעולה אדמה יבשה ללא אבק בשעות הבוקר עוד לפני שהיינו עיפים - כך שקשה לי לדמיין את הקשר עם המשפט של מה שקרה ברמת הגולן שם היה לילה בוץ ואימון בין "אכזרית" שזה השם שניתן לשלדת הצנטוריות לאחר שהסבו אותו לכלי הובלת לוחמים על ידי הורדת הצריח לחיילי חיר שלא מכירים מה זה טנק ולכן אפילו לא יצאו מהרכב התקוע הקצין הדורס היה בעל ניסיון רב > לכן , למרות הכל " צריך לצנזר חלק מהדבריםולשמור אותם בפנים " אתה שם את המשפט בין מרכאות ואני מתקשה לזכור את מי אתה מצטט ומי יהיה זה שיחליט מה מספרים כמה מספרים למי ומתי? > ולא לעשות הכל על מנת ..... הבנת . לא לא הבנתי את משמעות 5 הנקודות שבמשפט ועל מה הם באות לרמוז או חלילה לשפוט לאיים או להתנשא דני גם אם נראה שאני כועס עליך או על אחרים אין זה כך בחרתי להמשיך לחיות כיהודי במדינת ישראל וזאת בחירתי שליכל הייתר הוא פועל יוצא של הבחירה שלי ולכן אני לא כועס על איש אלה רק על עצמי ועל הבחירות שלי בתודה שהגבת על מה שכתבתי צביקה קומיי

אותו אחד שהורה לגהץ מה איתו? הוא פשע? רוצה לשפוט אותו? מה? מה עונשו? מה דעתך.?

דן תחשוב שהשעה היא 2:40 ומחר / היום אני עוד נוסע לערד לפסיכולוגית שלי ומשם ממשיך ליום עבודה מלא עד 20:00 ובכל זאת אני ער זה לא מוזר בעינך? בעיניי זה מאוד מוזר אבל התרגלתי לחיות כך - את בנות הזוג שלי זה מטריף וזה (בנוסף לאופי המחורבן שלי) הגורם מס' אחד לגרושים / פרדות שלי מבנות הזוג שהיו לי וחבל לילה טוב צביקה

שלום צביקה אחי הבעיה מוכרת לי מאד ומוכרת גם לרופאים שלי בגלל הפגיעה בשעון הביולוגי ופזה דחויה השד יודע מה אני ישן מקסימום עם כדורים ביממה כ 3 שעות וזה טוב לכן הבעיה קיימת גם אצלי בבית עם האישה שמאז הפציעה האחרונה לפני כ 3.5 שנים אני ישן בחד"ב והיא יודעת שמתי שתרצה היא יכולה ללכת , אני מוותר על הכל .כנראה שהיא אוהבת אותי ולכן עדין איתי למרות הבעיות . יתרון נוסף לי , שלידי יש יער ואז אני יוצא להסתובב שם ולשכב מארבים , זה במצב נורמלי ושקשה לי אני פשוט מכין קוקטיל של כדורים וכל זאת שותה עם אלכוהול לסוגיו , לפעמים נמאס לי מהצרות שאני מביא למשפחה . מעבדת השינה במספר בדיקות שנערכו שבוע הרציפות הראתה תוצאות של שינה קלה ומופרעת , וערנות יתר למרות שלקחתי כדורי שינה לפני הבדיקות . מצב עוררות זה , נותן לי אפשרות להרגיש ולראות תנועה של אנשים בלילה מרות החשיכה ולמרות שהייתי במצב של שינה . האבחנה שלהם הלם קרב כרוני , והפגיעות מצויינות למעלה . כל זאת בנוסף לעוד 9 סעיפים על פגיעות שונות החל בריאות לחץ דם כליות וכו .. בקיצור מבין אותך ואת בנות הזוג שלך מצויין דני

שם משפחתי הוא קומיי ולא קומאי והקוריוז הוא שבפלוגה שלנו בלבנון היה חייל עם שם משפחה קומאי מיד בתחילת המילואים הלכנו שנינו לשליש ודאגנו שיידע ושלא יעשה טעות במקרא אסון את החייל הזה הכרתי כבר בכתה ו' בירושלים כי היינו באותה כתה והוא היה הראשון שניצח אותי בשחמט (בעצם כל משחק איתו מאז היה בשליטה מוחלטת שלו) ומאוחר יותר הוא הוכרז כאלוף העולם בפתרון בעיות שחמט הוא וחייל נוסף שהיה בפלוגה נהגו לשחק שח סימולטני על 5 לוחות והכל מהזיכרון ללא שהיה להם לוח ממשי לפניהם והמצחיק הוא שמעולם לא היה להם ויכוח איפה מונח איזה כלי על איזה לוח מאוחר יותר כשהיינו במילואים במוצבים ובכלל השתמשתי בכישורים האלה והטלתי עליו לערוך את כל רשימות הצדק, שמירות מטבח ויציאות - לאף אחד לא היתה תענה של קיפוח כי כולם ידעו שהוא עשה את הקומבינציה הטובה ביותר לכולם אבא שלי עברת את שם המשפחה שלנו מהשם קומורובסקי - רצען בפולנית קומיי מלשון קוממיות (שורש מותר בארמית) סתם קוריוז שנזכרתי בו עקב שיבוש שם משפחתי

היי קוריוז נחמד. מרענן את התיאורים מתקופת הצבא מאוד קשה לי לקרוא... יפעת