מה זה השקט המפחיד כאן?יאלללללללללה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

13/12/2003 | 19:30 | מאת: "אור

נתחיל לעשות רעש באלאגנים להפוך שולחנות לקלל...רק לא שקט כזה רחמנא ליצלן... יאללה להתעורר אולי משהו יספר לי את הסיפור על כפה אדומה?..לפני השינה אמממממממאאאאאאאללללללהההה הזאב יאכל אותי???????

14/12/2003 | 00:08 | מאת: חודל

פחד-------- הבוקר קראתי בידיעות את הכתבה המפחידה על האישפוז הכפוי --וישר נזרקתי לאותה שבת שבה אים מעל ראשי צל האשפוז הכפוי ---מאותו רגע בו טילפן מי שטילפן והבנתי שזה הצעד שעשתה הגברת זין--לא אשכח את האימה את הפחד מהאחים שיבואו ויאזקו אותי עם זריקה בתחת לב"ח----- כבר תכננתי נסיון המלטות או מה אעשה במקרה וילכדו אותי וכו וכו-- ולמחרת בפחד שבקרב הכי מחורבן לא היה לי --הוזמנתי למישטרה לאחר שהוציאה נגדי פקודת מעצר שווא-היו אלה שעות קשות מאד בחיי-- הפחד האי ודאות היו נוראים הדבר היחיד שהחזיק אותי למרות כל ארסנל הפסיכיאטרים הצבאים והמחוזי שהפעילה ידעתי כי-- האמת תנצח. והאמת ניצחה ומנצחת ובגדול. שבוע טוב.

14/12/2003 | 09:37 | מאת: אלן

כן נורא .אין פשוט מה לומר . הסמכות של הפסיכיאטרים בלתי מוגבלת . ההשפלה היא נוראית מחייל גאה וחזק חשת כמו חייה פצועה שנגררת ע"י רופאים . זכור לי היטב הסרט שראיתי בשנת 1984 של אלאן פארקר בירדי שבו מתואר מה עובר על לוחם שנלחם בוויטנאם והופך לשבר כלי. אני לא ידעתי שיש תופעות כאלה עד שראיתי את הסרט . זה לא לא פייר ומכעיס . שולחים חייל למלחמה וכש הוא נפגע מתייחסים אליו כמו סמרטוט . עבר לי תחושה של עצבות כבדה כשראיתי את הסרט . על חיים שנפגעו . על נזק ללא תועלת שגורמת המלחמה . כעס נוראי . אני הזדהתי מאוד עם כל אותם החיילים שאושפזו בכפייה . הבנתי פן אחד של מה שנקרא הלם-קרב . באיזה זכות החברה מתעמרת באזרחים שלה כך ? האם זה תמיד הכרחי ? ספק רב . האם אתה רוצה לספר תכתוב לי לאי-מייל ?

14/12/2003 | 12:16 | מאת: איש הגשם

מעולם לא פחדתי מהם למרות שעברתי גהינום לפעמים תמיד הראתי שאני השולט ולא משנה מה יבוא לאחר מכן והעיקר לא לפחד כלל

מנהל פורום טראומה והלם-קרב