עוד כמה מילים אחרונות...

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

19/11/2003 | 23:31 | מאת: חודל

שלום לידידי ולכולם... כמו שאתם יודעים וכבר מספיק זיינתי לכם במוח -יש לי ים של צרות כאלה ואחרות גדולות וקטנות ולא אלאה אותכם בדבר שוב ושוב... כמובן במקביל וזה לא סוד אין אהבה גדולה ביני לבין דרור...לא נכנס לזה כרגע הגעתי מהמטפל שלי רגוע ו-לשם שינוי ולא ארוקן מחסניות...מה גם שנאמר מספיק....יותר מדי.. אין ספק שהפורום הזה משמש במה זו או אחרת למי שרוצה ויכול לבטא את עצמו כאן. אישית זאת דעתי------ מצד אחד באמת יש כאן מה ללמוד...ולא רק על פוסט טראומה אלא בכלל על החיים במדינה שלנו-יש כאן מגוון של אנשים איש איש והחבילה שלו ולא צריך לאמר לכם מה זה בשבילכם המקום הזה-ראיתי-זה כמו בית-ואתם כאן ומי שנמצא במקום הרבה -ומוצא בו חברים וכו אז זה בהחלט בית ואיך אומרים-אין כמו בבית... מצד שני לא החלטתי מה מי מו -קראתם שיש לי חתיכת תיק שנפל עלי עקב התנהלות כזו או אחרת של הפסיכולגית חברתנולדעתי וריאתם איזה קרב מנהל כאן על מנת שידעו כולם וידעו להבחין ביו מטפל חרטטן למטפלמקצוען עם לב ונשמה וכו -אבל גם זה כנראה ענין של טעםז-ושוב לא אכחיש שיש כאן נימונת של נקמנות ראויה... בנוסף------לא מרגשי כאן רצוי-ולא אוהב להיות בבתים בהם אינני רצוי----------הייתי בהם די והותר. עד כאן. אוהב אתכם חודל.

19/11/2003 | 23:40 | מאת: צVקa קומA

אתה מוזמן לחזור מתי שתרצה להשתמע צביקה

20/11/2003 | 06:48 | מאת: "אור

כל טוב

20/11/2003 | 19:53 | מאת: אלן

חודל לא ניתן להתווכח עם התחושה שלך . גם לי יש התחושה של חוסר הבנה ודחיה כל הזמן . זה לא דבר מדומה . כל מקום שאנחנו חשים אי-נוחות אנחנו בורחים מחפשים להתנתק . אנחנו חייבים או להלחם עם זה ,או להתנתק ולהרים ידיים . לפעמים כשבו יש וויכוח וריבים בא לי גם לברוח . אני לוקח נשימה ארוכה ונלחם עם הרצון שלי לברוח וזה לא קל ולא תמיד אפשרי . כך שאני מבין את התחושה שלך בידידות אלן

20/11/2003 | 23:11 | מאת: דן..

אלן חבר יקר שלום . מה שלומך ומה קוררא איתך , האם יש התקדמות בעינינך ? ביום ה' בשבוע הבא אהיה בתל אביב אצל העו"ד שלי בשעה 14:30 אתה מוזמן כמו כן אני מתכנן להיכנס לד"ר דולפין לשיחה בענין כדורים שעדין לא מגיעים אלי וכן ליו"ר אירגון נכי צה"ל מר מטלון , יש לי הרבה ניירת להראות לו . משום מה הוא לא ענה לי על מכתב ששלחתי אליו וליו"ר השיקום (מהם אני לא מצפה לתשובות) כי מתי שהם עונים ממשהב"ט התשובות ידועות מראש : א.הענין בטיפול ע"י הגורמים המוסמכים , יעני תמתין עוד כמה שנים בתקוה שתמות . ב.תפנה לעו"ד סוציאלי , תשובה יפה להתחיל מחדש יעני לךכמה שנים אחורה ותתחיל מחדש את הפניות . ג.אין תשובה מס' חודשים , יעני תשקיע זמן על מנת שנענה לך . בקיצור צור קשר לאי מייל (מחקתי את האי סי קיו ) אני כעת מרגיש טוב , אם אתה צריך עזרה צור קשר דני

20/11/2003 | 22:54 | מאת: דן..

שלום חודל מה שלומך ? אני רואה שאתה בירי מהמותן , מה קרא ? אני כעת מרגיש טוב ובאתי לבקר באתר את החברים הנהדרים. בעבר כאשר לא הרגשתי טוב וכתבתי על מה שברצוני לעשות בחיים המח.. לאחר הפציעה , נתבקשתי על ידי דרור לא לכתוב זאת ולכן כאשר איני מרגיש טוב אני לא נכנס לאתר על מנת לא לקלקל מצב רוח לאחרים , ודרור צדק בזאת . יתר על כן הבדיקה האחרונה שהתוצאות שלה נתקבלו כעת ע"י מספר רופאים קבעו p.t.s.d כרוני , נו מה לעשותהם רק עכשיו הם מבינים זאת ,לאחר מספר בדיקות כבר מכל הסוגים שעשיתי הרי אינם קולטים בבדיקה ראשונה וגם לא קולטים ממצאים של אירועים שהיו ,במשהב"ט צריך לעשות עוד ועוד ועוד בדיקות על מנת שהם יבינו . אני מרגיש כמו עכבר במעבדה מרוב בדיקות , אבל כנראה שזה צריך להיות כך . ד"ר דולפין לצערי לא עונה למכתבים ובשבוע הבא אנסה להגיע האליו למשרד ולדבר איתו אולי יבין כמה חשובים הכדורים שהוא חוסך ממני לבריאותי בניגוד להוראות רופאים. צור קשר דני

מנהל פורום טראומה והלם-קרב