ועכשיו את בוכה (ה)

כאילו זה מעניין אותי בכלל. את אומרת שאת רוצה שאני אתן לך צ'אנס כשאת עשית בדיוק מה שאמרתי לך שאני לא אסבול. את גרמת לי להרגיש שנוסף על כל הדברים האחרים שלא בסדר אצלי גם לא הייתי כנה איתך. אני לא מקבל את זה. זה לא עובר אצלי. את הכנסת אותי לסרט ואני זה שעכשיו יושב כאן עם הראש שרץ פול גז בניוטרל. אז את בוכה. מה איתי, מה ? אני לא יכול לבכות. רק לאכול את הלב מבפנים שידעתי שאת תפגעי בי ואת הצלחת בכל זאת לשכנע אותי שיהיה בסדר ושאת תנסי לנהוג בהתחשבות ורגישות. איזה אהבל שלוח אני אבל מה, את בוכה. וואלה יופי

ולמה?

מי שצריכה לקרוא את זה תבין כבר לבד

אתה לא תסלח לי הרי בכל מקרה, כי הפכתי לעוד שם ברשימה השחורה של הבנות הXXXX שרוצות להפוך אותך למקרה צדקה... עוד אחת שאכזבה ולא עמדה מאחורי המילים היפות שלה... זו לא היתה כוונתי לרגע ואתה יודע את זה, הייתי יוצאת נגד כל העולם כדי להיות איתך אלא שהלכתי בדרך חשוכה ללא מפה ופנס בכיוון שלך כנראה שבקשתי גוונים של אפור בעולמך הנחלק לשחור ולבן מזו שלצערה, נתנה להגיון שלה לנצח את הרגש שלה

את לא מפסידה שום דבר. מה את צריכה אחד דפוק כמוני ? אל תצטערי שההיגיון אצלך מנצח. זה הכי הגיוני. את פגעת בי מאוד. אני לא יכול לשכוח את זה. הלוואי שהייתי יכול לשכוח (לא רק את זה, את הכל)