שלושים שנה(יזכור)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
היום הוא ערב נפילתו של רמי המ"כ נכון 30 שנה עברו מאז אבל כנראה שאצלי הזמן עמד מלכת רמי ומייקל שניהם עלו לארץ ממדינותשונות רמי מקונגו ומייקל מאנגליה שניהם גרו בקיבוץ אפיקים שניהם דרו אצל אותה המשפחה המאמצת משפחת לוי היקרה ושניהם נפלו בזה אחר זה שבוע בדיוק האחד מהשני מייקל היה איש גדול ממדים וכל הזמן הטרענו בו מייקל תוריד את הראש ועד שהצלף הכניס אותו לבין הכוונות זה היה ב 17 11 73 שבוע בדיוק לאחר שרמי נפל האם אצבע אלוהים או גורל משותף לשניהם או למשפחת לוי לך תדע יהי זכרם ברוך באשר הם
ב73 הייתי נער אמנם בוגר אבל לא ממש הרגשתי או ידעתי מה זאת המלחמה הנוראה הזאת הבנתי שהיתה מילחמה קשה אבל עוברים הלאה. ככה זה אצלנו בבית הוריי. במלחמת לבנון כל הזמן החברה(הותיקים יותר)היו מבסוטים על הנקמה על שזיינו להם תצורה. הבנתי כי אישית היו לי סיבות משלי עקב המקרה המצער מאד מאד עםסמדר הרן אישה דגולה בעיני שהשפיע עלי המון ועוד חדירות שהיו בשנות השבעים. וחבר שנפל וכו רובם המכריע של הקצינים הבכירים כמו איציק מרדכי ואומר זאתבאחריות מלאה נקם את מלחמת יום כיפור הנוראה. לפני כשנה הכרתי חבר שלחם ב73 אותו אחד שכרגע יש לי איתו בעיות קשות מאד אבל לא מתיאשים ויהיה בסדר בכל מצב הבן אדם לא יופקר. אז לפני שנה פגשתי אותו ואז ורק אז הבנתי למה הקודקודים מ73 התנהלו כך ב82ולא שמצדיק אבל הכי חשוב- הבנתי עד כמה עד כמה היתה נוראה המלחמה הזאת. ועד כמה כבוד הערכה ואהבה יש לי ללוחמי 73 מצדיע לכם לכולכם גיבורי מדינת ישראל. לנופלים יהי זכרם ברוך.