הלם קרב (?)

איך עוזרים לחייל שעבר טראומה רצינית בהתקלות עם מחבלים ורק היום אחרי 7 שנים מודה שרוצה ללכת לטיפול או היה רוצה לשנות משהו בחייו? נראה לי שאף פעם לא היה לו כוחות נפשיים לעבור טיפול שכזה ובטח ובטח שלא האמין במערכת הצבאית שמאוד אכזבה אותו ונטשה אותו ללא עזרה. רוצה להרים אותו ממקום מאוד נמוך (נפשית) שהוא נמצא בו היום ולא נראה לי שיש לו את הכוחות לאסוף את עצמו לתקן משהו בעצמו. בעיה נוספת היא שלאותו אדם אין אגורה מיותרת להוציא על טיפולים ואולי זו הסיבה גם שהוא רואה זאת כמשימה בלתי אפשרית. האם יש גוף או ארגון מסוים שאני יכולה להפנות אותו שבו התשלום יהיה סמלי או בהתנדבות לפחות להתחלת התהליך כדי להעיר אותו מכמה שנים די עצובות ומורכבות בחיו ובהחלט מבוזבזות. מדובר על בן אדם מדהים, רגיש מאוד וכשרוני שיכול לתת המון לחברה אבל מרגיש נבגד מכל הכיוונים. תנו לי לעזור לו. הערה: רק עכשיו שחיפשתי באינטרנט מידע בנושא נוכחתי לדעת שיש פורום כזה ועל זה אני חייבת לברך את מנהל הפורום שעושה עבודת קודש. "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם" בתודה מראש

שלום לפנות מיידית למשרד הבטחון אגף השיקום באזור מגוריו

ראשית תודה! האם אחרי כ"כ הרבה שנים עדיין אפשר לפנות אליהם? האם אין דרך לא לערב את משרד הבטחון. לא נראה לי שהוא יסכים לעבור טיפול דרך מערכת צבאית, הוא פשוט לא יכול לשמוע את המונחים האלו ולא מאמין בהם יותר. מעניין למה......

ניתן לפנות לארגון מתנדב בשם נט"ל - נפגעי טראומה לאומי מס' טלפון חינם 1800363363 הם פעילים בשעות היום בקו יש מתנדבים העונים לקו חם ובמרכז יש פעילות של אנשים עם הרבה רצון טוב לשאלתך (בהמשך העץ) כן ניתן לפנות למשרד הבטחון גם הרבה זמן אחרי הפגיעה והמערכת מאד גמישה ובאה לקראת הפגועים האם בן זוגך גם נפגע פיזית? איך הגעת למסכנה שהוא "הלום קרב"? האם היה סדיר או מילואים האם היה לוחם או שהמחבלים תקפו אותו? איך הגעת למסכנה שזה היה הגורם לסבלו לא הבנתי את הפסקה השניה - "נראה לי שאף פעם לא היה לו כוחות נפשיים לעבור טיפול " כי הרי השינוי - אם יהיה כזה ינבע רק מתוכו ולא משנה כמה כח תשקיעי רק הוא יביא לשינוי בהצלחה צביקה

ועוד בחור אם חינוך אירופאי...

ראשית תודה רבה על התגובות. מאוד מעריכה. האמת חששתי שזה מקרה אבוד כי עברו כ"כ הרבה שנים , אבל הבנתי שיש גם מקרים של 9 שנים אז כנראה זה לא מקרה חריג. איך הגעתי למסקנה שזו הבעיה? ראשית כל הוא מודה בזה ואומר ויודע בגלוי שזו הבעיה. שנית הוא ביקש ממני לעזור רק שלי אין את הכלים לעזור. לא באופן מקצועי. הוא לא ניפגע פיזית כלל. אבל כמו שרבים מכם יודעים פגיעה פיזית היא הרבה יותר קלה למרפא. פגיעה נפשית צריך לזהות קודם, לקבל אותה כבעיה ורק אח"כ לקבל את העובדה שאתה צריך טיפול. קראתי בעקבות חיפושים שלי באינטרט מאמר שיש בעיה לגבר הישראלי בקבלת טיפול (כמובן לא כולם) מחשש לפגיעה במצואיזם הגברי. לא חושבת שיש לכך קשר למקרה שלו אבל הייתי רוצה לדעת מי מבניכם הרגיש ככה פעם שהפנו אותו לעזרה. ולמה לעזאזל לוקח לבן אדם כ"כ הרבה שנים ללכת לטיפול. הרי החיים לא השתנו לו בגרוש והוא כמו נבואה שמגשימה את עצמה ממשיך להאמין בזה... ולא כ"כ מצליח לו בגלל זה. רציתי רק להבהיר, שאני לא בת הזוג שלו אבל אני אחד האנשים בעולמו שאולי היה רוצה לקבל ממני עזרה. אחרי שאני אקבל את כל המידע מהארגון שננתם לי את מספרו , אני אדבר איתו ואראה איך הוא מגיב. אספר לכם בהמשך. אשמח לעוד עצות מאנשים שקיבלו עזרה שלא מארגונים צבאיים / משרד הבטחון. רק בריאות! זאת שמקווה לעזור לו (ומאמינה בעצמה)

כל עוד האדם אינו מכיר שיש לו בעיה .היא אפשר לשלוחו אותו בכוח לטיפול . לאבא שלי לקח תשע שנים לשכנע כדי להגיע לטיפול . אולי כדי שיתחיל להשתתף פה בפורום ולקרוא מה שנכתב פה וידלק אצלו אור אזהרה . בידידות אלן