אחים שלי, אני קורא את ההודעות
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ואני מרגיש הכי קרוב לבכי מאז 1996, אז בכיתי בפעם האחרונה. החברים שלי לצוות (כמו שאמרתי - מי שנשאר מהם) סובלים כולם מהלם קרב ברמה כזו או אחרת, ואנחנו משתדלים לתמוך אחד בשני, למרות שבזמן האחרון אצלי הבעיה מחמירה ואני משתדל לא להיפגש איתם, כי הפנים שלהם מזכירות לי אנשים אחרים שהלכו מזמן. אני לא מכיר כאן אף אחד, ואני גם קצת מפחד להיחשף (תסלחו לי בבקשה), אבל מרגיש שאני קשור אליכם בקשר דם.
אתה נשמע במצב ירוד.האם יש מצב שתפנה לטיפול?
אלעד תקשיב אחי,תעלה במידי מולי 053-366454 חשפתי כאן את הנייד רק למענך אנא אנא עלה מולי במיידי.
תודה רבה לך אחי, אבל תסלח לי אם אני עדיין חושש. לא יודע אפילו להסביר את זה רציונלית, אבל זה הכל חדש לי - לדבר ככה חופשי על מה שקרה ומה שעשיתי... אני מאוד רוצה לדבר, אבל לא מרגיש מוכן. אל תדאגו לי, יהיה בסדר. כשאני מרגיש שאני לא יכול לסבול יותר אני לוקח את הגיטרה והולך לים, נראה לי שאני אסע לשם עכשיו. תודה על הכל, באמת שאני מעריך את זה מאוד. אלעד
שוחחתי בטלפון עם חודל וניתן לדבר אתו בהצלחה צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
