הלם קרב לענבל והחברים בפורום, ה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לכולם. אומרים שהגמל לא רואה את הדבשת שלו, מי שצדק זה דרור ואלן אתם שופטים אישה וכעוסים עליה בגלל שיאינה יכולה לחיות עם אחד כמונו, מה אתם חושבים שזה קל ? דרור צדק שכתב לאישה ששיקמה את חייה אל לכם להתקיפה הרי אתם יודעים את הבעיות שלנו הרי קשה לחיות איתנו ולנו קשה עם עצמינו , גם אשתי כל פעם אומרת שתתגרש ולא קל לה , אני מבין אותה הרי אנו עברנו שינוי ולא כל אחד יכול ובנוי לחיות עם אנשים כמותינו. דבר זה מזכיר לי את מלחמת יום הכיפורים במז'רעת בית גא'ן בצפון מזרח סוריה כ 15 ק"מ מדמשק .הייתה לי משימה קשה ומסוכנת במקום היו חילי קומנדו סורים , מרוקאים ועיראקים הייתי כמפקד כוח קדמי במיל' לוקח מידי לילה איתי חילים אחרים לבצע את המשימה מהמחלקה שלי , המצב היה שחלק המחילים שידעו שתורם לצאת החלו להוציא ריר מהפה , אחרים ברחו בשטח מפחד והיה צריך לרדו, אחריהם שלא יהרגו על ידי צלפים ומוקשים בקשר כל פעם ביקשתי להחליפם באחרים מאחר והיינו מבודדים מכוחות צה"ל זמן מה , וכך עברנו את המלחמה עד עפריל 74 האם הייתי צריך להעבירם לשיפוט , הרי איך אפשר לשפוט אדם שפוחד ? לכן אל לכם לשפוט אישה זו , חבל רק שאי אפשר היה לא להכניסו לכלא דבר שרק ירע את מצבו אני מקווה שתצליחי בחייך , וגם בן זוגך דני
דני בוקר טוב תודה על תשומת לב ועל ההבנה, שיהיה לך יום נפלא ענבל
ערב טוב ענבל אני מאחל לך הצלחה בחיים החדשים , וראי מה שדורור כתב זה נכון צריך עזרה והמון כוח . גם לי קשה ולבני משפחתי הרבה יותר ואני מבין אותם . אני לא אלים ולא רב וגם לא צועק אבל החיים השתנו .ואנ גורם להם סבל רב ובמיוחד לאשתי , למרות שאני יודע שהם אוהבים אותי , כבר 3 שנים אני חי בחד"ב עם הרבה בעיות לא יוצא לחופשות לא מבלה איתם ולא חג חגים איתם איזה חיים אלה להם . לכן אני מבין אותךומצדיק את דרך התנהגותך מי אנו שנשפוט אותך . אני תמיד שמתי את עצמי עם חברי בצבא לפני שהחלטתי דבר מה וכך היה קל לי לשפוט ולהעריך את מעשיהם. מקווה אני שבעלך לשעבר יוכל להשתקם , ללא אלימות וכלא כי לא חיבים להיות אלימים אם יש לנו הלם קרב לזה יש גם כדורים. גם לי אין סבלנות ובעיות נוספות של הפציעה בכל חלקי הגוף , אבל אני לא אלים לאף אחד . הסבל שלי הוא לא צריך להיות מעמסה ומטרד לסובבים אותי , ולא מגיע לי פרס על זה שנפצעתי וגם איני חושב שאני צריך לענות אחרים פיזית ונפשית בגלל פציעתי ,ההפך מכך נכון בהצלחה בחיים החדשים , אני בטוח שהרבה נכים עם הלם קרב מסכימים איתי אם הם ישרים דיים להגיד את האמת דני.
ערב טוב עינבל ., אני שונא אלימות ושונא פגיעה בנשים ואנשים חפים מפשע . אני חושב שאלימות ומכות אינו דבר האופייני להלם-קרב . אך הלם-קרב הוא תופעה קשה שמתמודדים כל אדם אם הכוחות שיש לו . אני יודע עד כמה התמודדות האישית היא קשה והתמודדות של המשפחה שמסביב עוד יותר קשה . אני בהחלט מזדהה עם הסבל שעברת ואת בעלך כואב את מה שהוא עבר . אדם שנפגע במלחמה אינו אשם במצבו . הוא קורבן של המלחמה . זה מאוד מעציב אותי . כולנו פה קורבנות המלחמה . גם את . כמו שדן אמר רמת האלימות נסבלת בזכות כדורים שמאזנים את רמה העצבים . עם אדם אינו לוקח את הכדורים שלו אז רמת האלימות שלו עולה . אם הוא מסרב לקבל טיפול אז הוא הופך לבלתי נסבל לחלוטין . כדאי לקבל יעוץ מקצועי עבורך ועבור הילדים . אני מתאר לעצמי שגם הילדים נפגעו . ממה שסיפרת תדעי שמקרה מאוד קיצוני . מקווה שתמצאי שלווה לך ולילדך . בידידות אלן
לענבל בקר טוב. איני שייך לפורום אל מידי פעם נכנס ומגיב, בדרך כלל דברי ברכה. במקרה שלך הרשי לי לתרום לך מנסיוני. בסגרת עבודתי יצא לי (לצערי) לעבוד עם הלומי קרב שהפכו לאלימים ואף לנרקומנים (מצב חריג בדרך כלל). המצב של אלימות ואבססיביות כלפי הגרושה הינו מוכר ומקפל בתוכו מסוכנות. מתוך ידע אישי ונסיון את חייבת להמשיך ולהזהר מבעלך לשעבר. אינך חייבת לסבול הטרדה ואפילו לא אחת. גם לטובתו עליך להציב לו גבולות נוקשים. על כל הטרדה עליך לפנות למשטרה וכן לדאוג שיוטלו עליו צווי הרחקה במידת הצורך. הרבה כוח להמשך הדרך