גירושים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
גירושים. איך מתמודדים אם זה? מי אשם?, ואולי אף אחד?. לאחר שלוש פגישות בניסיון לאחות את הקשר, היום זה נגמר, אמרתי את זה. התהליך נמשך אצלי כבר הרבה זמן, נסעתי לסיני לפני חודש אם הרבה שאלות ואחת מרכזית, לא היו לי תשובות, ידעתי רק שאני חייב עוד זמן לבדוק ולדעת מה אני מרגיש. בדקתי - וזה לא זה. עכשיו אני בעיקר מפחד: להשאר לבד?! מי יחבק אותי ?! מה יקרה אם הנסיכה הקטנה שלי והיא רק בת חודשיים וחצי?, איך אני מעיז, הרי אני הפספס כל-כך הרבה דברים איתה, את הצעד הראשון, את הפעם הראשונה שהיא תקרא "אבא", להציץ לעריסה בכל רגע שמתחשק לי לחייך. הכל היה כל כך זריז השתחררתי בסוף נובמבר, שנה אחרי ב11/9 התחתנתי (ואולי בחרתי להתחתן רק בשבי לא להרגיש את התאריך הזה - למרות שהוא לא שכך אותי) והמלאך נולד 1/2 שנה אחרי זה ושוב 1/2 שנה אחרי החתונה וכבר גירושים. ????????????????????????????????????????????????????????????????
שתיהיו בריאים מיתחתנים...וכמו ארנבים ישר רצים לעשות ילדים ואחר כך מתגרשים?? מה אשם הילד?? קצת סבלנות...לפני שעושים ילדים אינעל ראבקום למה החיפזון???
הסר הא אחר, אם תבדוק שוב תיווכח בזה.
למה צריך לחבק אותך? רוצה להתגרש? חבק את עצמך, אתה לא רוצה להתאמץ ואתה חושב שהפתרון הוא גירושים? אתה טועה ובגדולף, המצב שלך רק ילך וידרדר. תעשה עוד כמה מאמצים להחזיק מעמד, אולי זה יצליח, בגירושים תדע, כל הצדדים מפסידים, אין מי שמרויח. והילדים המפסידים הכי גדולים.
כמה שרוז צודקת. בתור אחת שיזמה פרידה מבן הזוג , ההלום אחרי שנים של נסיונות..שנים.. והבנה שלא תמיד ניתן לתקן, ומצד שני מגיע לכל אחד מאתנו תקוה לחיים ואהבה, ..יחד עם זאת..בתור אחת שנמצאת בתהליך הפרידה...תדע לך...שאין סיבה להשאר אם רע..אבל גם אין סיבה וזה לא אחראי לרוץ מהר להתגרש. זה קל מידי היום. בכל מקרה..כולם מפסידים..והלא אתה תלך ותשקיע במקום אחר..עם אשה אחרת..יום אחד...אז למה לא להשקיע במקום שכבר זרעת זרעים..???
כמה שאני מבין אותך, גם אני התגרשתי לאחר ההתקף הפסיכוטי השני שלי, הראשון היה במסגרת המילואים. אשתי נטשה אותי ביום השני לאישפוז, כמו כלב השאירה אותי לבד בבית החולים, לא יכלה להתמודד עם מה שיש לי, היה קשה לה לדעת שבעלה לא שפוי. אני כועס עליה מאד ולעולם לא אסלח לה !!!, אחרי 5 שנות נישואין ו-10 שנות היכרות, אמנם בלי ילדים אבל זה לא משנה את העובדה כמה אהבתי אותה... הריי התחתנו להיות אחד עם השני גם ברע ולא רק בטוב, לא ?!, זה קשה, אבל אין מה לעשות, חייבים להמשיך הלאה... תראה אותי, 1/2 שנה אחריי שעזבה כבר הכרתי מישהי חדשה שקיבלה אותי כמו שאני, עם מה שיש לי, עם העבר הפסיכוטי שלי (מהמילואים...), עם הכדורים, עם הפסיכולוגית, עם הפסיכיאטר פעם בחודש, עם כל החבילה, וכל הכבוד לה !!!, היא אומרת שאני הכי נורמלי מבין כל מי שהיא מכירה, כנראה שמי שלא שפוי שומר על עצמו טוב יותר מה"שפויים"....... לא נורא, אני מאחל לך שאלה יהיו גירושין קצרים בלי בעיות ושתכיר מישהי חדשה כמה שיותר מוקדם !!!, שלך, אורי.
ליוז'י שלום חבר יקר , מצער לשמוע את שאתה כותב אבל עשה הכל לא להתגרש . איני יודע ואו יכול לשפוט מי אשם אבל , אם התחתנת עשה מאמץ לא להרוס את החיים של הבת שלך היא לא אשמה , גם אישתך סובלת מאד ואני רואה זאת אצלי בבית ואני נשוי כ 27 שנה . זכור אישה שניה תמיד זה כמו שיניים תותבות לא תמיד במקום , והבת שלך לא צריכה לסבול את זה שתגדל ללא אבא . לכן תתאמץ קצת וותר ותתפשר זכור אשתך לא אשמה במצבך , אבל היא התחתנה עם בחור נורמלי שהשתנה , לכן תתאמץ להגיע לפשרה ללא גירושין למען הבת שלך . זכור בצבא למדנו : אין דבר כזה לא יכול , יש לא רוצה . בהצלחה דני
הפעם אני מסכים אנחנו צריכים את המשפחה את הפינה את השקט והתמיכה זה הכי חשוב!!!
שלום לכולם. מעבר לזה שכולם יודעים לומר ליוז'י, אל תלך, תתאמץ עוד קצת, מה אשמה הילדה, וכו" יש קווים אדומים??? אולי הוא לא מקבל בזוגיות את מה שהוא צריך? אולי רעייתו לא רוצה אותו ולא מוכנה לנקוף אצבע למענו, לצרכיו? אולי הוא מרגיש שהוא משלם מחיר שקשה לו לשלם? אולי הוא מרגיש שהוא מקריב מעצמו יותר ממה שהוא מסוגל לתת, ועם תחושת קורבן הוא לא מסוגל להיות? מה אתם רוצים ממנו בעצם??? יקירי... שום דבר לא בכל מחיר. (נקודה) אתה ואישתך חייבים לבדוק את עצמכם טוב טוב לפני שאתם מקבלים החלטות כאלה. אתם חייבים להבין מה מכילה הזוגיות שלכם. לדעת, שבאמת עשיתם כל מה שאתם יודעים ומסוגלים למען אינטרס משותף. אל תטבע עכשיו בצער. אבל אין לי ספק שתצטער אם תעשה צעד פזיז מידי. בהצלחה לכל כיוון. א.ב.צ.
אחי כמובן שאין אנו יודעים ומסוגלים לדעת מה באמת קורא , את הכתוב אני לפחות כתבתי כתוצאה ממצבי ומעברי, לגבי זוגיות יש כדורים , שלפעמים עוזרים ולפעמים לא דעתי כאחד שחי עם חברים ביחידה קטנה ובתנאי לחץ קשים. לדעתי ומניסיוני כל בעיה אפשר לפתור ואמרים חיים ומות ביד לשון . לי המון בעיות מפציעה זו כתוצאה מפגזנחת כ 3 מטר ממני וההלם קרב זה רק הדובדבן שבקצפת , לכן לדעתי אפשר להסתדר בכל מצב צריך רצון . לי אין רצון לחיות ואין לי ענין בחיים אבל , היום אני רואה שהמשפחה זה ערך עליון ואמרתי לרופאים הלוואי ויכולתי רק להיות בסדר עם המשפחה דני
בוקר טוב. אתה יודע לומר, למה אתה רוצה להתגרש? מה המטרה? א.ב.צ.
אחי איני רוצה להתגרש ,כי אם הייתי רוצה לא הייתי מתחתן , ועובדה שלמרות 2 פציעות קודמות לא טבעתי את משהב"ט והמשכתי לעבוד עם המון בעיות שניסיתי לטשטש היום הפציעה השלשית קשה יותר , ועם בעיות נוספות להלם קרב כמו רסיסים ופגיעה במערכות אחרות מצבי גרוע יותר. הגישה שלי לא להיות עלו על משפחה , ובת הזוג הבינה שאין מניעה שתתגרש כי קשה לה אבל מאחר ואני לא מהווה מטרד פעיל , לאט לאט היא מנסה להתמודד עם הבעיה בצורת חשיבה שונה מגרושים . כי גם היא מודעת לזה שיש לנו ילדים ועד הפציעה הזו הייתי הבעל והחבר והאב לכן , לי אין היום תחושה לחיים אבל איני מחפש להיות אחד שירחמו עליו ואו מטרד לכל בני המשפחה דני
יוז'י יקר , יוז'י על תרגיש שאתה אשם במצב . לא תמיד הצד השני מעכל את השינוי שחל בנו . יש שני צדדים למטבע . הקושי הוא רב להכיל את שינויי המצב רוח שלנו . לקבל את זה שלא תמיד אנחנו במיטבינו . לפעמים אנחנו חסרי-סבלנות , לפעמים מתפרצים וטרף נרגעים . או כשאין חשק להתקרב ומתנתקים מן הסביבה . תעשה מה שיעשה לך טוב וירגיע את המתח אצלך . ייתכן שאחרי מספרים טיפולים שעברתם אין מנוס ולהיפרד כי היא לא קולטת רגשית את מה שעובר עלייך . אוהב אותך . אלן
ואצל גברים רגילים אתה חושב שאישה באמת מבינה את הראש? ככה בקלות מתגרשים? ולמה אין מנוס? למה לא לנסות לחזק את הקים במקום להרוס, ובלי אפשרות לדעת אם אפשר לבנות משהו חדש בכלל? ומי יודע מה נהרס עוד על בדרך? כל כך טוב לך לבד אלן שאתה מציע לאחרים לההפרד? ואם כן, היו ילדים על הפרק לפני שאתה התגרשת? אתה שאלת בכלל את התינוקת הזו מה היא מרגישה? מה היתה רוצה? איך בכלל אתה יכול ככה בקלי קלות להציע למישהו לחתוך את חיו ? ואף אחד לא אומר לאף אחד שום דבר, מציעים פה הצעות, לפני זמן לא רב רצה ללכת ליעוץ זוגי, והחליט שזה לא זה. מה זה ? בעיות בחיי משפחה זה ג'וק? זבנג וגמרנו, שיחה או שתיים וזהו? צריך ללכת ליעוץ לאורך זמן, לרצות לשפר, לא רק לעשות קולות של כאילו. רק לפני חודשיים, הוא שאל מה הוא יכול להעניק להם? בטח לא את זה, את חוסר היציבות הזה של "כן להתגרש, לא להתגרש" מה זה? בחיים של מי משחקים פה? למי יש זכות לשחק בחיים שלו? קל וחומר שחיים של אחרים?
לא להתגרש סבלנות , לא להתפרץ לבלוע הכל לא להאשים אף אחד סבלנות רגע מחשבה לפני שמגיבים הרי אנו יודעים את מצבינו תצליח דני
בראשית תודה לכולכם עזרתם לי רבות בלסדר את המחשבות. אז העינינים ממשיכים ככה: א. נשבר לי מהמטפלת הזוגית - ההרגשה שלי שם היתה כאילו היא תוקפת אותי, וסירבה להאמין שלאלומים יש ימים קשים בתדירות גבוהה יותר מלאנשים ה"נורמלים" ושסדר העדיפויות בחיים משתנה. ב. אני וזוגתי החלטנו שהקשר ביננו חשוב יותר וחייבים לתת לו עוד סיכוי, ולכן נעשה תיאון ציפיות מהקשר, כל אחד יגדיר מה חשוב לו ומהם הבסיסים שלפיהם הוא רוצה ליחיות. אני מאחל לנו את כל ההצלחה שביקום. שלכם יוז'י
אני שמחה יוז'י ובאמת שתהיה לכם הרבה הצלחה, ואם המטפלת לא התאימה, למה שלא תחליפו מישהו אחר?
יוז'י כל הכבוד ,החלטה נבונה וחכמה תהיה סבלני ותשתדל לא להעמיסאת עצמך על אישתך ואחרים מתי שקשה לך , שב בצד בשקט ואל תראה לאף אחד שלא ירחמו עליך . בקיצור: תהיה נורמלי גם אם אתה לא נורמלי אף אחד לא צריך לסבול בגלל מצבך כך אני עושה ומסתיר הכל , לאט לאט המשפחה מתחילה להבין שיש בעיה ומתרגלת לזה . אבל תנסה לעזור תמיד גם שקשה לך יעני, שים עצמך תמיד בצד השני ותחשוב תמיד איך אתה יכול להיות מועיל , למרות שקשה לך אני יודע . תתחזק ואל תהרוס בהצלחה דני