התמודדות (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום לכולם שוב, לפני כשלוש שנים עברתי התקף פסיכוטי חריף במסגרת שירות המילואים בשטחים, שם הייתי מ"פ, ושלאחריו הייתי מאושפז כחודש בטירת הכרמל..., לפני כשנה וחצי עברתי התקף נוסף כאשר היה לי רופא דפוק שהחליט שהגיע הזמן להפסיק לי את הכדורים. מי כמוכם יודע שמי שנוטל כדורים אחריי התקפים שכאלה, אסור לו להפסיק לקחת אותם כי משם הדרך למטה קצרה מאד..., במהלך ההתקף השני גם אישתי עזבה אותי, כי לא יכלה להתמודד עם ההתקף ועם העובדה שאני "חולה", זה היה לי קשה מאד כי מאד אהבתי אותה, הגירושין היו מאד כואבים לי..., אבל אל דאגה, כ-3 חודשים אחריי הגירושין כבר התחתנתי בשנית עם בחורה נהדרת, גדולה ממני בשנתיים וחצי ואמא לילדה בת 4. לפני כ-3 חודשים התאשפז אחי במצב פסיכוטי לאחר ששהה באירופה ותפסו אותו בשוויץ כשהוא במצב ספיכוטי וזאת לאחר שהפסיק לקחת את הכדורים (זיפרקסה...) כחודשיים לפני כן. הוא נפצע בלבנון לפני 21 שנים וזו הפעם השנייה שהוא מתאשפז. התחלנו בתהליך של תביעת נכות ממשרד הביטחון מאחר ואנחנו בטוחים שזה תוצאה של הלם קרב שקיבל כאשר עלה על מיטען צד בלבנון ונפצע שם. אמא שלי סיפרה לי רק אחריי שהתאשפז שהוא שרף לה את המסמכים כאשר גר אצל הוריי, הוא היה מאד כעוס על כל המצב שלו, שאין לו עבודה, אין לו בית, אין לו אוטו, אין לו משכורת והוא גרוש פעם שנייה עם שני ילדים שהוא חייב לשלם להם מזונות. המצב לא פשוט בכלל ואנחנו בכלל לא בטוחים שמשרד הביטחון יכיר בו כסובל מהלם קרב. מאד כואב לנו המצב שלו וזה שיש לנו שני מקרים כאלה במשפחה, אמא שלי חושבת שרובצת עלינו קללה במשפחה עם כל ההתקפים האלה והגירושין..., אנחנו לא יודעים מה יהיה איתו כשישתחרר מאישפוז, אין לו בית ללכת אליו, יש לו חובות בכל מקום מאחר ופיזר צ'קים ללא כיסוי על ימין ועל שמאל כשאין לו מאיפה לשלם אותם, עכשיו מגיעים הרבה מכתבים עם הוצאה לפועל, אמא שלי מתעלמת מהם כי עכשיו הוא מאושפז וגם כי אפסו כוחותיה להתמודד איתו. הביתה היא לא מקבלת אותו לאחר שכמעט וגרם לגירושיהם של הוריי, מצידה שיהיה מאושפז עד שמישהו ידאג לו לאישפוז. הוא גם לא משתף פעולה ולא מבין שהוא חייב ליטול את הכדורים, אנחנו מקווים שבעזרת השיחות בבית החולים עם הפסיכולוגית הוא יבין שהוא חייב להמשיך בטיפול אחרת הוא יתאשפז שוב..., אנחנו אובדי עצות ולא יודעים איך לתמוך בו, הוא כל הזמן כועס עלינו ועל כל העולם, משרד הביטחון עדיין לא מכיר בו ואני בספק אם יכירו בו אחרי שחלף כל כך הרבה זמן מאז הפציעה בלבנון. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות, אני הצלחתי לשקם את עצמי כי יש לי כוח רצון אדיר, הוא לעומת זאת חלש אופי והכל הרבה יותר קשה לו. הוא גם לא הגיש את התביעה מעולם מפניי שלא הייתה לו תמיכה כמו שלי הייתה עם אישתי הראשונה, והוא לא ידע איך עושים זאת, בינתיים הזמן עובר ורק לרעתו, הוא חייב לשלם לכל מיני מקומות כאשר אין לו מאיפה, במקצוע אין לו עבודה מזה מס' שנים, יש לו הכנסה יחידה של השלמת הכנסה מביטוח לאומי. אנחנו לא יודעים מה לעשות עכשיו, אנא כל תמיכה, עצה טובה, שיתוף, מישהו אחר שמכיר סיפורים דומים יתקבלו בשמחה. בתודה, אורי.
השעה הייתה 3 לפנות בוקר, הרמתי טלפון למבצעים בגדוד. באותה תקופה היינו בשירות מילואים בשטחים בגזרת חוצה שומרון כאשר הפלוגה שלי ישבה בעלי זהב. זה היה לאחר 3 יממות רצופות ללא שינה. ביקשתי לדבר עם המג"ד, אמרו לי שהוא לא נמצא, אז ביקשתי לדבר עם הסמג"ד, אמרו לי שכדאי שהסיבה תהייה ממש טובה אם אני באמת רוצה שיעירו אותו. אמרתי להם שהסיבה מחייבת להעיר אותו ולא רציתי להגיד לסמב"ץ מהי. אחרי 10 דקות בערך הגיע הסמג"ד לטלפון, הוא נשמע מת מעייפות, בקול עמוק אמרתי לו "נפל האסימון…", הוא שאל "מה רצית ?…", אמרתי לו שנפל האסימון וניתקתי. בבוקר בשעה 6 לערך שוב יצאנו לסיור הבוקר, הפעם הרשתי לעצמי לנוע בלי השכפ"ץ כי הריי הגיעו ימות המשיח, הפלסטינאים בדרך היו מסבירי פנים, העולם החדש שהחל הבוקר התחיל את יומו המיוחד, השלום הפתח ואנחנו הפלוגה האחרונה שמחזיקה כעת את השטח. חלפה במוחי השיחה של אתמול עם הסמג"ד, נזכרתי שהחלטתי להתקשר אליו , לאחר שראיתי את ערימת השכפצ"ים הקרמיים שהיו בחמ"ל ולאחר שהבנתי שהייתה טעות בהערכת המצב של הגדוד והחטיבה ובעצם התכוננו שם למלחמה ולא לשלום שנחת עלינו בפתאומיות. הגענו בסיור עד אריאל, לא נתנו לנו לעבור מאחר והיה זה קו הגבול לשטחי A, והמשטרה הפלסטינאית אמרה לנו לשוב כלעומת שבאנו. הוראתי לנהג שיבצע פרסה, אמר "לאן ?…", אמרתי לו לכוכב יאיר לפגוש את אהוד ברק, כי הריי אני הוא הנבחר ואישתי היא הנבחרת, מחכה לי בבית שאשוב ונצא לדרכנו המשותפת ליצירת שלום האמת בין העמים. הנהג נסע בחזרה למוצב, השעה הייתה כבר 10 בבוקר, נכנסנו פנימה. כבר בחנייה הבחנתי שמשהו קרה, ראיתי את הג'יפ של הסמג"ד חונה שם, נכנסתי לחמ"ל שם חיכה לי הסמג"ד, הוא אמר "אורי הכול בסדר, הנהג שלי ייקח אותך בפריווט הביתה, את הנשק והציוד תשאיר כאן כדי שנוכל להזדכות עליהם…", עוד באותו היום מצאתי את עצמי מאושפז בבית החולים ולאחר 3 ימים שלא מצאו לי כלום בבדיקות, הועברתי לבית חולים לחולי נפש שם שהיתי עוד כ- 3 שבועות לאחר שיצאתי מהפסיכוזה אליה נכנסתי.
כמה שזה קשה ,וכואב . כן חשבנו שאנחנו קרובים לשלום ונתקלת בהיפך וההפתעה היית גמורה . אני גם נתקלתי בפן הרצחני של אויבינו . המהומות , זריקות האבנים , יריות על סיורים . סכנה מוות נוראי . התמודדות הסדר הידוע . בידידות אלן
אורי שלום איפה אתה חי , כדאי שתקרא את ההיסטוריה של עם ישראל שנקרא עם החרב . כל העולם ניסה ומנסים להשמיד אותנובכל התקופות, ולמרות שאנו פחות מאחוז מאוכלוסית כדור הארץ לא הצליחו בזכות הקדוש ברוך הוא שבחר בנו מכל העמים . לכן אל תהיה נאיבי , גם מה שעושה היום שרון שאני תומך בו לא יביא שלום כי השינאה בדם שלהם , וגם בדתם ונאמר " דין מחמד בסייף " לכן שכח מהכל ותחיה במציאות של כבדהו וחשדהו . אל תתפתה רצו שלום תמורת שטחים קיבלו את השטחים ואין שלום , רצו מדינה שלא מגיעה להם , וגם אין שלום . לכן תתעשת ותהיה חזק שכח מהשלום שלא יבוא לעולם . אנו נתרום למדינה , ובורא עולם יכניע את אויבינו . אני לא דתי בכלל , אבל עברתי עשרות ניסים שבגינם קראו לי גיבור ואני לא גיבור רק שליח דני
תשמע לא רוצים להיתמודד כן רוצים להיתמודד יש דברים שחייבים לעשות כי הוצאה לפועל לא מרחמים והם יגלחו את כל המטלטלים בבית של ההורים...ואותם לא מעניין אח חולה !! עליך לבקש מהוריך לעשות פסק דין הצהרתי שכל הרכוש שייך להם ולא לאח על מנת שלא יעקלו אצלם 2- אפשרות שניה זה להגיש בקשה בשם אחיך בהוצאה לפועל בקשת לחייב מוגבל אמצעים לאסוף את כל האישורים והכל לצרף לבקשה ואז יקבעו לו לשלם 200 -300 שח לחודש ואיש לא יכול לגעת לא בו ולא בהורים אצל אחיך נראה לי צירוף גם הלם קרב מהצבא וגם בגלל כל הלחץ והמתח בגלל החובות ואני מאמין שברגע שהוא יראה שדברים מטופלים ומיסתדרים הוא יתחיל להרגע עכשו תן לסיגל יער לטפל בתיק במקביל אתה יכול לפנות לביטוח לאומי שיכירו בו בתור נכה ויתחיל לקבל קצבה אבל צריך לרוץ והרבה עצבים
צריך הרבה כוחות נפש כדי להתמודד עם המצב שלך והמצב של אח שלך . אני חושב שכדי לאזור כוחות . המאבק תיהיה ממושך וחסר פשרות . משרד הביטחון לא מכיר רחמים אלא חוקים . כדאי להעזר בעורכי-דין . עם אין ביכולתם לשכור עורך -דין אפשר לפנות ללישכת לסיוע משפטי בעריית תל-אביב . בקשר ליעוץ מקצועי אפשר לפנות לנט"ל http://www.natal.org.il/ 1-800-363-363 . אני מניסיון אישי חושב שצריך להקפיד על לקיחת כדורים ואם אח שלך לא ירצה לקחת אותם , הוא ידרדר וחבל ... אנחנו חייבים לאסוף את כוחות כדי להרגיש יותר . מי שמרים צונח לאיזור שאין חזרה ממנו . בידידות אלן