כן חברים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
יום הזכרון הממלכתי הנה מסתיים ואיש איש לביתו ומלאכתו ישוב ופשוט ימתינו עוד 345 יום ליום הזכרון הבא ואנו כאן נמשיך לחיות ולהחיות את חברינו שהיו ואינם יום יום שעה שעה ולפעמים כל דקה לא איני מתלונן טוב לי עם הזכרון הפרטי שלי ואיני ממתין ליום זיכרון ממלכתי מעדיף לעשות זאת בדרכי שלי מאז שנת 73 אז לכל החוגגים ולכל מי שמבלה עצמאות שמח
לא מצליח להבין מה משמח בזיקוקי דינור. ( רעש היציאות מדביק לי את הבטן לגב, אני כאילו מרגיש הדף) מה משמח במיפגן ח"א. ( אין לי מילים כדי לתאר מה אני מרגיש.) מה מרגש בהתקהלות המונית ודפיקות של פטישי פלסטיק על הראש. ( לחץ דם גבוה.) חג שמח להם. א.ב.צ.
כן כמה שאתה צודקים . יצאתי הלילה לטייל עם הכלב וברחתי מיד הביתה . הרעש , ההמולה החזירו אותי למלחמה , לאינתיפאדה , למהומות , לכלא . חזרתי למבצר , לביתי . הכי טוב בתוך הקונכיה ביום כזה . הזיקוקי -דינור הכניסו אותי להיסטריה ולקולות הירי ששמעתי במהלך אותו לילה בקו 300 ובכלא קציעות . זוכר כל השנה ,כל לילה שעבורינו המלחמה לעולם לא נפסקה . לעולם לא חזרנו משדה המערכה . חג עצמאות שמח בכל זאת . אלן
כן כמה שאתה צודקים . יצאתי הלילה לטייל עם הכלב וברחתי מיד הביתה . הרעש , ההמולה החזירו אותי למלחמה , לאינתיפאדה , למהומות , לכלא . חזרתי למבצר , לביתי . הכי טוב בתוך הקונכיה ביום כזה . הזיקוקי -דינור הכניסו אותי להיסטריה ולקולות הירי ששמעתי במהלך אותו לילה בקו 300 ובכלא קציעות . זוכר כל השנה ,כל לילה שעבורינו המלחמה לעולם לא נפסקה . לעולם לא חזרנו משדה המערכה . חג עצמאות שמח בכל זאת . אלן
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
