"חג עצמאות שמח"

חברים יקרים למרות העצב " חג שמח ." גם אני עם הלם קרב 3 פציעות מבצעיות האחרונה קשה וכבר 3 שנים לא עובד ונמצא בטיפוליםכ 3-4 פעמים בשבוע בבי"ח, הייתי באתר עם שמות אחרים ושאלתי שאלות גם את איש הגשם . היום אני מרגיש טוב יותר ולכן אני מאחל לכם "חג שמח" למרות הקשיים שיש בעיקבות ההלם קרב וכן הקשיים שיש מצד אגף השיקום ואנשים מהרחוב, תהיו חזקים , אני אומר זאת ואיני מאמין אבל חיבים להמשיך . מקווה להצליח , עוזרת לי חנה מטלפון שנתן לי נכה צה"ל 1800-363-363 . וכן פסיכיאטר ופסיכולוגית . מנסיוני הרב בפעילות מבצעית קשה , ראיתי שקשה למות אבל קשה יותר לחיות מחלה זו קשה מאד והיום אני רואה שעדיף היה למות , המשפחה נהרסת והחיים הפכו למלחמה יום יומית לקיחת כמויות של כדורים נתק חרדה דיכאון העלמות מהבית ולינה בחוץ .תופעות של שיתוקים ועוד ואתם מכירים זאת . מחר בערב מחכים לי יומיים קשים מאד , אני מתכונן לצאת לשדות ולאתרי בניה עד מוצאי החג . המשפחה כבר התרגלה . איני מסוגל לשמוע , את הטכסים והסיפורים זה מחזיר אותי לאחור ואני נהיה משותק שעות ומצבי מחמיר לכן אני מתכונן כמו בכל שנה להתרחק מהאיזור . אם לחבר כל שהוא יש הצעה שיכולה להקל עלי בבקשה שיצלצל אלי מחר בבוקר לנייד : 052-404907 אני בבי"ח עד 08:30 . תודה ישראל לנצח dd7

למה שדות או אתרי בניין?? בשביל להיתנתק? סע לגליל לאיזה צימר בודד למה כמו כלב??

לאור שלום היום קראתי הודעתך . איני מסוגל להיות עם בני אדם , אין לי סבלנות לאנשים רעש ואו מקומות סגורים איני מתעצבן ואו אלים רק בורח משם מהר. הבעיה שאני חייב להתנתק לא פעם ולהיות עם עצמי אני סגור ולא מספרומדבר את שעברתי קשה לי מאד ואיני רוצה לחיות , אני כבר 3 שנים מאז הפציעה האחרונה ישן בחד"ב כ 2 עד 3 שעות ביממה , הכדורים כבר לא עוזרים המשפחה השלימה עם זה מעבר לכך שאני נעלם לא פעם מהבית בלילה ומסתובב ברחובות עד הבוקר , לכן התנדבתי למשמר האזרחי ובא לשם מידי פעם. מקומות סגורים מלחיצים אותי ואפילו הנסיעה באוטובוס , לא מזמן 2 מאבטחים בתחבורה ציבורית תקפו אותי בעת נסיעתי לטיפולים בבי"ח . מאחר והחליטו שאני מחבל למרות שהייתי ללא תיק ואו סימנים מחשידים , כתוצאה מכך מצבי החמיר ויש מכתבים לכך . מעבר לך שאני מאד דרוך כל שעות היממה , והלילה סיוט בפני עצמו. טוב לי בשדות בלילה במקומות הדומים למקומות שהייתי בהם לבד להרגיש את הקור והטל של הבוקר יורדים עלי. השיחים הרחשים שם אני לבד עם עצמי, אני לפעמים רחוקות מנסה להצטרף לטיולים רגליים בשדות,. בסך הכל מחכה שהחיים יסתימו כבר , ואו תפרוץ מלחמה שאוכל לחזור למצבי הטבעי. תודה בכל מקרה dd7

אני רוצה לתמוך בך ולחבק אותך . כולנו פה יודעים מה אתה חש , מה עובר עליך . גם עלינו זה עובר . אני גם מאמין שחייבים לא להרים ידיים . הדבר היחיד שלמדתי בצבא זה להלחם , ורק מסוגל לעזור לנו במאבק היומיומי להישרדות . אני מקווה שתרגיש טוב יותר . בידידות אלן

אלן חברי תודה . היום סוף סוף פתחתי את המחשב , לאחר שעברתי את החג הנורא הזה . קרא תשובתי ליוז'י מהיום . לא קל לבצע את שאתה אומר , זה נכון אם הייתי היום במלחמה ואו מעבר לגבול שם יש לי כוח להילחם ואיני פוחד מכלום לצערי איני שם. הפסיכולוגית והפסיכיאטר וכל המטפלים בי לא מבינים למה לאחר פציעה מבצעית שלישית אני רוצה לחזור לצבא לפעילות מבצעית, ואיני רוצה להחיות קשה לי מאד כאן עם החיים זה לא חיים נורמלים. בכל מקרה אני עדיין מושך. תודה dd7

חבר יקר אין מילים שיתערו את האהבה שלי עליך, אז רק היה חזק ותן לימים לחלוף. באהבה יוז'י

יוז'י שלום קראתי הודעתך היום לאחר שעברתי את החג הקשה הזה . תודה לך , אני מאחל לך את הטוב ביותרשאפשר לאחל , כי אין מה להוסיף אתה מכיר ומודע למחלה אכזרית זו ולבעיותיה , לצערי מי שלא חולה בה לא מבין אותה מצד אחד אנו ניראים בריאים ומצד אנו סובלים מהמון בעיות במהלך היום והלילה ולך תסביר זאת לאישה ולילדים ולזרים, שחושבים שאתה לא נורמלי או השתגעת , למרות שאנו לא מזיקים ואו אלימים וכמובן שלא משוגעים. איני מסביר לאף אחד , והיום לא איכפת לי מכלום ואין לי ענין בחיים שחולפים חולפים . כל הזמן אני מחכה למלחמה דרוך מכל דבר רעש ורחש ישן במקרה הטוב בחד"ב, ולהיות כבר במצבים המסוכנים שהייתי בהם והתרגלתי אליהם זמן רב ולמות שם, לך תסביר, להם שאי אפשר להבריא מזה. ישר כוח dd7