יציאה לקרב

יציאה לקרב/א.ב. הלום קרב 1 המחלקה עמדה מסודרת למסדר הבחורים עסקו בהכנות אחרונות המפקדים ממול עסקו בפקודות המבצעיות הכל נראה שגרתי עד כדי שעמום לפתע מגיע המח"ט ניגש אל המ"פ שם את ידו על כתף המ"פ ושניהם מתרחקים קמעה החברה מתחילים להתלחש השערות מהשערות שונות עולות לחלל האויר הגיעה הרגע יוצאים למבצע. לפתע חותכת פקודה את האויר קדימה לעלות לרכבים! מרגע זה ואילך משמעת לילה! בסדר מופתי ובשקט תופס איש איש את מקומו הכל מוכן ליציאה. המ"פ יושב בג'יפ הראשון מרים את ידו ומסמן קדימה. זהו,יוצאים,אין דרך לבטל התנועה למטרה נעשית בדרכים עוקפות כדי לא להתקל או להתגלות לאחר כברת דרך מגיעים לכביש הכביש נקרא דרך הפלסטיק כיון שנבנה ע"ג ביצות המטרה במבצע להחליף ולתגבר את הכח שיושב בנברונים הנברונים עמדה מבוצרת 2 בעמדה חלונות פלדה שנפתחים ודרכם מוציאים את קני התותחים המבצר חטף הפגזה כבדה מאד חלק מהקירות התמוטטו ואיתם גם חלק מהמחלקה שהחזיקה במוצב. עלינו על הכביש והתחלנו להתקדם לאט כיון שעננים כיסו את הירח והושך שלט. לפתע ללא כל הודעה מוקדמת החלו יריות והפגזות לכיווננו ררנ"טים פגעו בג'יפים ואני עפתי על החול לקח לי כמה שניות להתאושש ומיד זחלתי לכיוון הג'יפ והורדתי את ערכת הסיוע לפצועים התברר שעלינו על מארב של קומדו מצרי השטח היה מואר מהרכבים שנשרפו עוצמת האסון היתה נוראה הרכב של המ"פ המ"מ והרס"מ היה הרוס לגמרי הם חטפו את מכת האש הראשונה פצועים והרוגים היו מפוזרים סביב חלקי גופות ללא סדר על החולות זעקות וצריחות החרישו את האזניים. המראה היה איום והכה חזק בעיניים צוותי הרפואה שהיגיעו למקום התנפלו על הפצועים והחלה עבודת קודש להצלת הנפגעים. תמונת המוות נחרטה עמוק במוחי ומלווה אותי עד עצם היום הזה ועד מותי.

שמעתי בעצתך, החלקתי שן של שום, עכשיו אני מחכה לראות האם החום יורד. אבל מה זה חשוב חום שלי, לעומת מה שאתה הבאת. ועל אותם קטעים שהבאת, לו יכולת להוסיף, בנפרד, כאילו לכתוב את אותו דבר, אבל רק שיתייחס לרגשות שלך, מה הרגשת? מה עבר לך בתוך הראש? איזה מחשבות טרדו אותך? מה אתה מצליח להיזכר שהרגשת? לאיפה זה זרק אותך באופן האישי? איזה מוזיקה שמעת אז? איך נראו ההרוגים? פרטים, פרטים. זה הכול בפרטים. הכול ברגשות, בהצפות, בהיכן זה פוגש את העולם הפנימי שלך. אני למשל זוכר שהקשבתי אז לשיר של רוברטה פלאק, הורג אותי ברכות. נכון סחטיין על השיר? ככה יפה איך הכול מתקשר להכול.

אל תתבלבל. שן השום שייכת לא.ב.צ. להשתמע. א.ב.צ.

שלום לך האם הועילה השן? א.ב.צ.

א.ב יקר אני מחבק אותך וכל -כך יודע מה חשת לפני המבצע וכשנפגעתם . התמונות הללו ילוו אותך כל החיים . הם בני-לוויה שלנו ברגעי - בדידות , בלילה כשאנחנו לא יושנים ואחר-כך ישאלו אותך למה אתה בוהה בתקרה ? רק מי שהיה במלחמה יכול להבין אותך . ספר כדי להשתחרר . אוהב אותך א.ב

קולות המואזין נשמעו במרחקים . רכבת במסילה כבר שנים לא עברה . הדקלים נראו לפתע גדולים ומאיימים . שקט ודממה מוות שררה באמצע הלילה הנורא . אפלה מוחלטת שררה בסביבה . לא נשמעו קולות של חיים . לא נשמעו חיילים . רק ידעתי שלא רחוק מעמדתי . יושבים חטופים , אזרחים תמימים שנחטפו ע"י מחבלים שמחכים למושיעים . אך באמצע הלילה המאיימת והאפלה . מושיעים לא נראו בסביבה . החיילים הפכו לצללים . האוטובוס נראה מרחוק כמו מפלצת שחורה . פחדתי פחד מוות שאעלם ברגע , שיהרגו חברים . שיהרגו החטופים . שאשאר חסר-אונים מול התקפה קרבה . כל חיי אזכר באותו הלילה . אלן

גם כדי להשתחרר וגם כדי שגם מי שלא הייה יוכל להבין אני כל הזמן חוזרת לפורום כשקוראים בחומר המדעי על כך שסובלים מפלש בק וקשיי שינה ובעיות זוגיות זה הרבה פחות מוחשי מאשר התאורים בפורום על אותם רגעים שחוזרים ומה היה שם בדיוק על הקושי לעצום את העיניים על אשה שהולכת על ביצים (נקודה זו דוקא מוכרת לי) יש לי גם מספר שאלות למי שמוכן לענות לי איזה סימפטומים פיזים אופיניים? איך הטיפול בקופות החולים? איך לדעתכם צריך? מה מקבלים אחרי שיש הכרה ממשרד הבטחון? האם יש אי רצון להתקלח לצחצח שיניים ולדאוג לגוף?