חרדה לטריטוריה.-------אני מניח שהנושא מדבר לכולם.

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

17/04/2003 | 00:59 | מאת: א.ב.צ.

לילה טוב לכולם. טוב......... בשעה טובה הסתיים ליל הסדר הזה גם כן. ולנושא. קשה לי מאד שנוגעים בדברים שלי. אני ממש כועס כשמשנים לי מיקומם של דברים שלהם אני רגיל. אני לא אוהב שמישהו מנקה את האבק מהמדף שלי. (גם האבק שלי הוא, אל תיגעו לי בו) לא רוצה שיסדרו לי, יעבירו לי, ינקו לי, יגעו לי, בכלום....... מ ו כ ר ל כ ם ? ? ? אגב, מצאתי לאחר שיחות עם הלומי קרב נוספים, שמצב זה מדבר אליהם גם כן. אם יש לכם רעיון כל שהוא, מאיפה זה נובע, על איזה צורך זה עונה, או כל רעיון אחר, איך להתמודד עם זה, או דוגמאות מחיי היום יום שלכם, אשמח לשתף גם כן. חג חרות שמח. א.ב.צ.

17/04/2003 | 09:13 | מאת: יורם

תצרף אותי לרשימה של אלה שמכירים את זה. והבנתי, שזה רצון ענקי לשמר את מה שנראה מול עיננו בצורה יציבה. ששום דבר לא ישתנה. זה גם מבטיח שלא יקרה כלום. ככל ששום דבר לא יזוז ממקומו, ככל שנביט יותר ונראה שהכול נמצא באותו מצב שהשארנו אותו, כך תהיה תקווה ששום דבר לא יקרה. כמובן, ששום דבר רע בייחוד. זה כמו עם רעשים. רעש בלתי צפויים, ממקור לא ידוע, מקפיצים. הלוואי היה אפשר לשלוט ברעשים. לפעמים הקומקום שורק לו מנגינות שונות, ויש כאלה שאני לא מכיר. וזה לחץ. עם החפצים מה שעשיתי כשהבנתי את זה, ניקיתי למינימום את הכמויות, שיהיה שקט בעיניים. וזה כל כך נכון גם האבק, גם זה סוג של שליטה, בחירה של מתי זה מלוכלך ומתי זה נקי. והכול זה סימנים של בפנים. של מה שמתרחש שם. ואני משתדל לשתף את הקרובים, לדברים הקטנים האלה, כמה הם גדולים לי בעצם. אבל אני לא שוכח לרגע, אנשים זה לגמרי אחרת מחפצים. ועל החג ועל החרות, אף מילה ממני. עוד מעט צפירות. יורם

19/04/2003 | 23:57 | מאת: א.ב.צ.

שלום לך. אם תרשה לי, איך אתה מיתמודד ומה תגובותך למצבים בהם אתה רואה פגיעה בפרטיות שלך. א.ב.צ.

17/04/2003 | 12:13 | מאת: אלן

כן המצב הזה מוכר היטב . אני ממש בכיתי כשעשו סדר בבית לפני הפסח . אני חושב שזה נובע מן השריטה שלנו בראש . כל פעם שמשהו יוצא מן הסדר המוכר , ממה שידוע לנו הוא הופך למעשנו כמו להפתעה שחשנו בקרב ולכן צריך לעשות כל מה שקשור בניקיון בזהירות כדי לא להגיע למצב של בכי שאני מגיע עליו . בידידות אלן

20/04/2003 | 00:09 | מאת: א.ב.צ.

שלום אלן. אני לא מסוגל להיות בבית כשמישהו מחליט לנקות. אז לפני שאני מתפוצץ, אני פשוט קם והולך.......................... אף פעם לא ניקו את האוטו בתחנת דלק, כי אני לא מסוגל להעלות על דעתי מישהו זר שואב ומזיז לי את הדברים . אבל אני גם לא מנקה אותו לבד, מפני שהליכלוך לא מפריע לו ליסוע, ואני טוען שהאבק שומר על הצבע, אז אני חושב שכל בסדר, אבל אחרים חושבים שלא. א.ב.צ.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב