מאמר מתוך עיתון הארץ
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=282993&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 :
מאת ז'אן-סבסטיאן סטלי במקום להשתעבד לתרופות או לפסיכותרפיה, הפסיכיאטר דוד סרוואן-שרייבר מציע דרך של טיפול ברגשות. על בסיס מחקרים מדעיים שאין עליהם עוררין הוא גיבש שיטה נגד דיכאון, המשלבת טיפולים אלטרנטיוויים עם פעילות גופנית, תזונה טובה והחזקת בעל חיים סרוואן-שרייבר. ההבדל בין בני אדם מאושרים ובין אלה שאינם הפסיכיאטר דוד סרוואן-שרייבר אינו מחולל מהומות מטבעו. אבל ספרו שיצא לאור לפני כשבועיים בהוצאת רובר לאפון עשוי לחולל סערה בעולם הרפואה. שם הספר עצמו הוא קריאת תיגר: "ריפוי המועקה (סטרס), החרדה והדיכאון בלי תרופות ובלי - פסיכואנליזה". בקצרה - לא .פרויד ולא פרוזאק דוד סרוואן שרייבר אינו עוד גורו המתמחה באבקות של תרופות סרק ופועל בשיטות של ניו אייג'. ספרו מושך את תשומת הלב, משום שכל המרשמים והעצות שלו מסתמכים על ספרות ועל מחקרים .מדעיים שקשה לערער על תקפותם אישיותו של המחבר עצמה מחייבת התייחסות רצינית: צרפתי זה - בנו של ז'אן-ז'אק סרוואן-שרייבר, מייסד העיתון "ל'אקספרס" - הוא מחלוצי כששאלתי בדרמסאלה, 'למי אתם הולכים כשאתם" השיבו לי: 'אם יש לנו שבר, אנו פונים '?חולים לרופא מערבי. אבל במחלה כרונית הטיפולים שלו אינם פועלים'. בפסיכיאטריה כל מחלה היא "כרונית המחקר במדעים נוירו-קוגניטיוויים. לנוכח הניסיון הממושך שצבר בטיפול במחלות נפש, הוא מבקש למנוע ממטופלים ליפול למלכודת של צריכת יתר של תרופות והשתקעות בספת הפסיכיאטר. הוא מציע דרך אחרת - רפואת הרגשות: מכלול של טיפולים המיועדים להקל על מועקה ודיכאון. סרוואן-שרייבר אינו רואה בשפה את הדרך .העיקרית אל הרגשות :לשם כך הוא משלב שבע שיטות עיבוד מחדש והקהיה שיטתית של הזיכרון הטראומטי באמצעות ,Desensitization Reprocessing) (EMDR-EyeMovement תנועות עיניים הסדרת קצב הלב כדי לשלוט על הרגשות, סינכרוניזציה של השעונים הביולוגיים, אקופונקטורה, תרגול גופני, תוספת חומצות שומן אומגה 3 ."וטכניקות של "תקשורת רגשית צרפתי אחד מכל חמישה פונה לייעוץ רפואי בגלל בעיות נפשיות", מדגיש" דוד סרוואן-שרייבר. 11 אלף צרפתים התאבדו ב-2002. כל שנה %6 מהגברים ו-%10 מהנשים בצרפת סובלים מהתקף דיכאוני, על פי נתוני הקרן למחקר רפואי. מחקר שעשה באחרונה הפרופ' ז'אן-פייר אולייה, מבית החולים סנט אן בפאריס, העלה כי 1.5 מיליון צרפתים צורכים תרופות נגד דיכאון מדי יום ביומו. מסקנות המחקר מראות "מגמה נמשכת בכיוון ריבוי צריכתן של .תרופות נגד דיכאון". במדינות אחרות הנתונים אינם שונים בהרבה סרוואן-שרייבר אינו מציג את עצמו כמי שעוין טיפול בתרופות. הוא עצמו רושם אותן. "הן חשובות ובעלות תועלת אדירה", הוא מציין. אבל בעוד שתרופות אנטיביוטיות יעילות משום שהן מרפאות כליל זיהומים, הרי ,התועלת של תרופות פסיכיאטריות היא יחסית: השפעתן פוסקת, הוא אומר ברגע שנפסק הטיפול. שיעור הישנותה של תקופה דיכאונית בשנתיים שלאחר ,התרחשותה הוא %35, והוא עולה ל-%60 ב-12 השנים שלאחר האירוע הראשון לפי הקרן למחקר רפואי. לדבריו, הדברים הגיעו לידי כך ש"אם חולה בוכה לפני הרופא שלה, היא יכולה להיות בטוחה שהוא יציע לה מרשם לתרופה נגד ."דיכאון אשר לפסיכיאטריה, היא לא פעם בזבוז זמן, מאשים סרוואן-שרייבר. לדבריו .היא גוררת את המטופלים למצב של תלות - אנליזה נמשכת שש שנים בממוצע ריפוי אינו המטרה של עבודה זו. הפסיכיאטרים מסכימים בנידון: היעד" הוא אך ורק להביא את האדם לידי קבלה עצמית. אם לאחר עבודה עצמית זו ."הוא חש טוב יותר, זה בונוס בחדר האוכל של סרוואן-שרייבר ניצב על מדף תצלום בשחור לבן של אביו בצעירותו, משני עבריו שני ילדים. "רוח אבי נושבת בכל דפי ספרי", הוא אומר. הוא כתב אותו בחלקו על שולחן העבודה שלפני 30 שנים חיבר עליו האב את רב-המכר שלו, "האתגר האמריקאי". דוד חזר עתה זה לצרפת לאחר 20 .שנים בארצות הברית .ב-1980, לאחר שהחל את לימודי הרפואה שלו בפאריס, עזב לארצות הברית הוא מעריץ נלהב של מדעי המחשב. "זו היתה אז תחילת יישומה של האינטליגנציה המלאכותית ברפואה", אמר. "החלו אז להשתמש במחשבים לחקר המוח. זה עורר בי התעניינות אדירה". את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג. "הצעתי להם אז לעשות דוקטורט בתחום שעדיין לא היה קיים: המדעים הנוירו-קוגניטיוויים, בהדרכת הפרופסורים הרברט סיימון וג'יימס מקללנד, אחד החלוצים בהדמיית מערכות "Science" נוירונים במחשב", אמר. המחקר שלו פורסם ב-1990 בכתב העת ואז הוא הקים יחד עם ג'ונתן כהן את המעבדה הראשונה של המדעים הנוירו-קוגניטיוויים לשם יישום בפסיכיאטריה. בסיוע מחשבים הם יצרו .הדמיות של מערכות נוירונים כדי להבין את תפקידן ברגשות לאחר שש שנים חש סרוואן-שרייבר בחסרון הקשר עם מטופלים. "הידיעה כיצד לעזור לבני אדם סובלים היתה בשבילי בסופו של דבר מעניינת יותר מהמחקר". הוא חזר להתמחות בפסיכיאטריה וב-1997 מונה למנהל מחלקת הפסיכיאטריה בבית חולים הכפוף לאוניברסיטת פיטסבורג. "זו היתה השנה המאושרת ביותר בחיי", אמר. "יכולתי לעשות דבר מה קונקרטי כדי לעזור .לבני אדם". עם זאת התאכזב מחיי היום-יום של הפרקטיקה הקלינית הרופאים נראו לי מאוד לא דייקניים. הם היו מעוניינים יותר בפרקטיקה" ."מאשר ביסודות המדעיים של מה שלימדו .ב-1996 עבר דוד סרוואן-שרייבר חוויה שהיתה נקודת מפנה בקריירה שלו הוא היה אז בן 34 ונסע לדרמסאלה, עיר מושבו של הדלאי לאמה בהודו, כדי לאמוד את מצבם של פליטים טיבטים מטעם "רופאים ללא גבולות", שהוא היה ,אחד ממייסדי סניפם בארצות הברית. "הרפואה הטיבטית על בסיס עשבים אקופונקטורה ומדיטציה הצטיירה כמו גימיק. כששאלתי בני אדם שהערכתי כולם השיבו לי: 'אם יש לנו שבר '?מאוד, 'למי אתם הולכים כשאתם חולים ,או בעיה בתוספתן, אנו פונים לרופא מערבי. אבל במקרה של מחלה כרונית הטיפולים שלו אינם פועלים'. זו היתה תגלית, כאילו לפתע פתאום הורם .צעיף: בפיטסבורג טיפלו במחלות כרוניות באמצעים של רפואה תוקפנית כשבני אדם באים אלינו משום שהם סובלים מאסתמה, אנו נותנים להם מוצר לטיפול בהתקף אסתמה, לא לריפוי המחלה עצמה. אבל בפסיכיאטריה כל מחלה .היא כרונית אין לי דבר נגד המדע, מובן מאליו", הוסיף, "באתי מהקרקע של הרפואה" המערבית". אבל מאחר שמחקרים על יעילותן של שיטות אלטרנטיוויות מצטברים זה כ-20 שנה והנתונים מתפרסמים בכתבי העת המדעיים הרציניים ביותר, החליט סרוואן-שרייבר לעסוק בעניין. "לא היו לי עוד תירוצים לא ללמוד שיטות אלה. גיליתי איפוא שלמעשה לא נעשה בהן שימוש משום שהן חייבו שהות ארוכה יותר של המטופל אצל הרופא. האקופונקטורה או ."ההיפנוזה דורשות זמן מפתח אחר להתנגדות העולם הרפואי נעוץ, לדעתו, בכך שהטיפולים הקונוונציונליים מפרנסים שורה ארוכה של אנשי ביניים. "כל פעם שאני רושם פרוזק לחולה, יש שרשרת של בני אדם מאחורי שמרוויחים כסף - החל במעבדה וכלה בספקים רפואיים". מה גם שרוב השיטות האלטרנטיוויות אינן .יכולות להירשם כפטנט ואין איפוא שום אינטרס כספי להשקיע במחקר ולבסוף - וזה אולי המחסום הממשי - עדיין לא מובנים מנגנוני הפעולה של רבות מהן. "מחקרים של ארגון הבריאות העולמי או מכוני הבריאות הארציים, למשל, מראים את יעילותם של טיפולים מסוימים כמו האקופונקטורה נגד בחילות בזמן ההריון, אבל אי אפשר להסביר מדוע זה מתפקד. בה במידה נדרשו 15 שנים עד שאושר השימוש בליתיום. לא הובן - כיצד מלח טבעי מטפל במאניה-דפרסיה. הרפואה המערבית - ואני תומך בה ."רוצה להבין. זה מכשול לקבלת שיטות מסוימות יש המכריזים שהם פשוט אינם מאמינים בטיפולים אלה, אמר בצער. "אבל האם לא. אתה צופה ביעילות שלהן ואתה ?אתה מאמין בתרופות אנטיביוטיות "!משתמש בהן ב-1997 היה סרוואן-שרייבר ממקימי המרכז לרפואה משלימה באוניברסיטת פיטסבורג, אחד המרכזים הראשונים לרפואה אלטרנטיווית בבית חולים אוניברסיטאי. שם היה עליו להעמיד מגוון של שיטות במבחן אמות מידה דרקוניות של ניסויים מדעיים, גם כדי להפיג את הספקנות של אי אלו .רופאים המרשמים וההנחיות שלו עשויים להפתיע. בבית החולים בפיטסבורג מסרו ,הרופאים לטיפולו חולים טרם שחרור שסבלו מדיכאון לאחר ניתוח מעקפים או שהתאוששו לאטם משבר בעצם הירך. "העמיתים שקדמו לי כבר רשמו שורה ארוכה של תרופות. תרופות להסדרת קצב הלב, נגד לחץ דם גבוה, נגד דלקות, תרופות סותרות חומצות וכו'. ציפו ממני למלא את תפקידי ולהוסיף לרשימה את ה'אנטי' שלי". אלא שהמלצותיו שלו בתיק הרפואי מזכירות לפעמים את סיפורו של ג'רום ק' ג'רום שבו מגלה הרוקח כי המרשם שמסר לו .המספר אינו אלא סטייק וכוס יין אשר לדיכאון, הצעד המועיל ביותר לחולה זה יהיה לקחת כלב", כתב" עבודה סרוואן-שרייבר בתיק אחד כזה. אם לדעת החולה יהיה הדבר כרוך רבה מדי, הוא יוכל לקחת חתול, שאין צורך לצאת לטייל אתו. ואם עדיין זה ייראה לו מאמץ רב מדי הוא יכול להסתפק בציפור או בדג. אם החולה .ממשיך לסרב, אז אפשר להציע לו עציץ יפה בדירה תחילה, הודה, קיבל "שיחות טלפון נרגזות במקצת" של רופאים במחלקות הכירורגיה האורתופדית או הכירורגיה של הלב וכלי הדם, "שלא היו כל כך ."רגילים למצב שבו אתה רושם לחולים גן חיות כתרופה "Cardiology-שלא בצדק, מדגיש סרוואן-שרייבר. על פי מחקר שפורסם ב סיכוייהם של גברים ונשים, שסבלו מהתקף לב , "American Journal of והמגדלים בעל חיים, למות בשנה שלאחר הניתוח - הם רק שישית מסיכוייהם של אלה שאינם מחזיקים חיה. מחקר אחר באוניברסיטת הרווארד מראה כי עצם ."הטיפול בצמח "מצמצם במחצית את שיעור התמותה של גמלאים בבתי אבות סרוואן-שרייבר עצמו מיישם את שיטותיו. הוא חי עם חתול מרהיב ושמו טיטוס שקיבל מדודו, ז'אן-לואי סרוואן-שרייבר, מנהל כתב העת .שדוד כותב בו דרך קבע ," "Psychologies Magazine העקרונות של רפואת הרגשות מתבססים על תצפיות שהן בו בזמן פשוטות .ומתוחכמות. בתוך המוח נמצאת המערכת הלימבית, המכונה בפיו המוח הרגשי למערכת זו מבנה ארכיטקטוני ייחודי וארגון תאי שונה משאר הניאו .קורטקס, החלק המפותח ביותר של המוח, מקום משכנן של השפה ושל החשיבה אבל המוח הרגשי מתפקד לא אחת בצורה עצמאית מהניאו קורטקס. אי אפשר להורות לרגש להתעצם. המוח הרגשי חולש על כל מה שקובע את הנינוחות ,הפסיכולוגית וגם על חלק גדול מהפיסיולוגיה הגופנית: תפקוד הלב הטונוס של כלי הדם, ההורמונים, מערכת העיכול ואפילו המערכת .החיסונית בעיות רגשיות הן תוצאה של תפקוד לקוי במוח רגשי זה. לפעמים הן נובעות מהתנסויות מכאיבות שאין להן קשר עם ההווה אך נשארו טבועות באורח בל יימחה במוח הרגשי. "ההתנסויות האלה", אמר דוד סרוואן-שרייבר, "הן .הממשיכות לא פעם לשלוט על התנהגותנו, לפעמים כעבור עשרות שנים המשימה העיקרית של הפסיכיאטר היא 'לתכנת מחדש' את המוח הרגשי כדי להתאים אותו להווה, במקום שימשיך להגיב על מצבים של העבר. לפעמים יעיל יותר להשתמש בשיטות הפועלות דרך הגוף ומשפיעות ישירות על המוח ."הרגשי, שאינו פתוח במיוחד לקול התבונה הטכניקות שסרוואן-שרייבר נוקט, שכדבריו "קיבלו אישור מדעי במחקרים המבטיחים קפדנות ואמינות" - ג'וגינג, תזונה טובה יותר, טיפול בבעל חיים, תנועות עיניים - יכולות לפעמים להיראות פשטניות מדי לריפוי מחלה כמו דיכאון. כדי לשכנע את מאזיניו, סרוואן-שרייבר נוהג לספר את סיפורו של קית. צעיר זה סבל חמש שנים מדיכאון קשה במיוחד. הפסיכיאטר שאליו פנה הציע לו טיפול על בסיס שמן דגים מטוהר המחדש את הריריות של הנוירונים. הוא ביטל את כל התרופות שקיבל הצעיר חוץ מתרופה אחת נגד דיכאון. כעבור תשעה חודשים נעלמו כל התסמינים של קית. "חילוף החומרים של מוחו השתנה לחלוטין", מספר סרוואן-שרייבר. הרופא המטפל, הד"ר ."Archives of General Psychiatry"-פיורי, כתב על כך ב הנתונים מאירי עיניים. כשמטופלים ?האם המחלה חוזרת כאשר מופסק הטיפול .מפסיקים להשתמש בתרופות נגד דיכאון, %50 מהם שבים למצבם הראשוני באמצעות תנועות עיניים EMDR מחקר מעקב גילה שחולים שהשתמשו בשיטת ראו מסגרת) לא חזרו למצב דיכאון. "אפשר לדבר איפוא על ריפוי", אמר) .סרוואן-שרייבר חוקרים באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה השלימו באחרונה מחקר השוואתי של טיפול בדיכאון בריצה ולעומת זאת בתרופה נגד דיכאון, זולופט. לאחר ארבעה חודשי טיפול, מצב החולים בשתי הקבוצות השתפר והיה זהה. אבל כעבור שנה ההבדל בין חברי שתי הקבוצות היה בולט: יותר משליש המטופלים בזולופט חזרו למצבם הקודם, ואילו %92 מאלה שטופלו בריצה נשארו במצבם .הטוב שלאחר הטיפול דיכאון, חרדה ומועקה הם שלוש רעות חולות שנזקיהן גדלים הולכים. על פי מחקר שפורסם ב-1995, מועקה היא גורם סיכון למחלות לב יותר מאשר סיגריות. "שבע הגישות שאני משתמש בהן מנצלות את מנגנוני הריפוי העצמי הקיימים במוח האנושי", אמר סרוואן-שרייבר והוסיף שבהחלט אין מדובר .באמונה .שלוש מהשיטות האלה מעוררות עניין רב האחת מכונה התואם והויסות העצמיים של הלב. תרשים של לב במצב טוב * חייב לכלול חילופים קבועים של האצות והאטה בקצב הלב. שינוי זה של .עימות הלב תואם את מה שמכונה "הוויסות העצמי" של הלב ,6,000 פקידים ומנהלים של כמה תאגידים בריטיים גדולים - של, בי-פי יונילוור, הונג קונג שנחאי בנקינג קורפוריישן - השתתפו בסמינרים כדי :ללמוד את השיטה של ויסות הלב. סרוואן-שרייבר מסביר כיצד להשיג זאת הדרך הטובה ביותר היא לנשום שתי נשימות אטיות ועמוקות. עליך להתרכז" במשך כל זמן הנשיפה ולעשות הפסקה של כמה שניות". ואז עליך להתמקד American"-באזור הלב ולדמיין שאת/ה נושם דרך הלב". לפי מחקר שפורסם ב עצם ההעלאה של תחושה חיובית הודות לזיכרון ," Journal of Cardiology .טוב מחוללת מהר מאוד שינוי בווריאביליות של הלב לקראת ויסות עצמי לאחר שישה חודשי הכשרה אמרו %80 מהפקידים והמנהלים בסמינרים שאינם חשים עוד תשישות, ושיעור הסובלים מנדודי שינה בקרבם הצטמק לשישית מכפי שהיה קודם לכן. "אם אתה אומר 'תעסקו במדיטציה, ביוגה' בני האדם ,יחשבו על ניו אייג' ולא יקשיבו לך", אמר סרוואן-שרייבר. "לעומת זאת אם אתה מראה שאתה יכול ללמוד לשלוט על הפיסיולוגיה שלך ולהחליק דרך קשיי הקיום, ואתה נוכח בהתמדה כיצד מגיב על כך הגוף, אז זה משנה הכל". יתרונה של שיטה זו בניגוד ליוגה ולמדיטציה הוא שאפשר ליישם .אותה בכל מצב בחיי היום-יום עיבוד מחדש והקהיה שיטתית של הזיכרון הטראומטי באמצעות תנועות * ,ן-שרייבר משתמש בשיטה זו, המצויה בשימוש נרחב בעולםtעיניים. סרוו בעיקר בטיפול בבני אדם שסבלו מטראומות קשות. לאחר כמה פגישות שבהן המטופל עוקב בעיניו אחר תנועות של מטרונום או של שרביט מנצחים מימין לשמאל, בעודו מעלה בזיכרונו את האירוע הטראומטי, המטופל קם על רגליו ן-שרייבר, "הייתי ספקניtומתאושש באורח מדהים. "תחילה", מספר סרוו מאוד. הרעיון שאפשר לפתור טראומות רגשיות על ידי תנועה קצבית של העיניים נראה לי טיפשי ומוזר. מה ששיכנע אותי לבסוף היה מחקר בקרב 80 מטופלים שסבלו מטראומות רגשיות חמורות. במחקר הזה, שפורסם ב-'%80 מהחולים שטופלו ,'Journal of Consulting and Clinical Psychology בשיטה זו לא סבלו עוד מתסמינים של מועקה פוסט טראומטית לאחר שלוש ."פגישות כאלה זו שיטה שאומתה מבחינה מדעית בתחום שבו דברים מעטים מקבלים אישור" רו מבית החולים הנוירולוגי של ליון. לדברימדעי", אמר הפרופ' ז'אן קו פסיכיאטר זה, שעבד בקוסובו עם ילדים שהיו קורבנות אונס או שסבלו מפציעות קשות, תנועות העיניים כאילו מקלות על גישה מהירה לכל ערוצי האסוציאציה הקשורים לזיכרון הטראומטי. כשערוצים אלה מופעלים הם .יכולים להתחבר לרשתות קוגניטיוויות המכילות את המידע המעוגן בהווה ,חומצות שומן אומגה 3. המערב ידע שתי מהפכות גדולות במאה העשרים * אומר סרוואן-שרייבר: "הראשונה היא גילוי האנטיביוטיקה והשנייה היא המהפכה המתרחשת כעת - הגילוי המדעי שלתזונה יש השפעה עמוקה כמעט על כל המחלות הגדולות של החברה המערבית. הקרדיולוגים מתחילים בדוחק ."להודות בכך. הפסיכיאטרים עדיין רחוקים מכך מאוד זה כעשר שנים מודעים החוקרים לחשיבותן של חומצות שומן אומגה 3 על ,המוח. הן הגורמות לו לתפקד והן מצויות בעיקר בדגים (סלמון בר, מקרל אנשובי, סרדינים ודגים מלוחים בעיקר) וכן בגרעיני פשתן, אגוזים ופולי .סויה. מחקרים מראים כי טיפול באומגה 3 מסייע במיגור דיכאון השיטות האחרות שהפסיכיאטריה ממליצה עליהן הן שגורות יותר: האנרגיה של זורי האור מפחיתה מהדיכאון; מחטי האקופונקטורה מסוגלות לחסום את ;המוח הרגשי, מקום מושבם של סבל וחרדה, על פי מחקר שנעשה בהרווארד תרגול גופני מביא לאחר כמה חודשים לתוצאה זהה לזו של השימוש בתרופה .נגד דיכאון אבל לטיפולים שסרוואן-שרייבר ממליץ עליהם אין שום ערך בלי מה שהוא מכנה "התקשורת הרגשית". "מה ההבדל בין בני אדם מאושרים ובין אלה למאושרים יש יחס עם יצור אנוש, או בכל מקרה עם יצור חי". הדבר ?שאינם החיוני הוא לקיים "יחס עם מי שחי". מחקר סטטיסטי על עליית התמותה הראה ששיעור ,"British Medical Journal"-בקרב אלמנים, שפורסם ב ההישרדות הממוצע של גברים זקנים שאיבדו את רעיותיהם נמוך בהרבה משל .גברים בני אותו גיל שרעיותיהם עודן בחיים Online ספורט | Online גלריה | Online כלכלה תקנון האתר | תמיכה ושירות | ארכיון הארץ | המהדורה המודפסת - עמוד ראשון | הרשמה לאתר All rights reserved Haaretz © "כל הזכויות שמורות , "הארץ
מאמר מעניין ביותר תודה צביקה
אני רחוק מלהסכים עם הפסיכיאטר המכובד , כי הטיפול הטוב ביותר שונה מאדם לאדם ואמור לשלב בין שיטות רגילות ושיטות בלתי קונווציונליות . גם מדיטציה , ג'וגינג , ואומגה 3זה טוב אבל לא מספיק לטעמי . בידידות אלן