הראש מוצף בזיכרונות (ה)

כן בזמן אחרון הראש שלי מוצף בזיכרונות מלחמה . אני זוכר היטב איך שמרתי על פלסטינאים וביצעתי חיפושים עליהם . שוב אותם תמונות חוזרות אליי . לא מרפות ממני . תמונות של אסירים מאחורי גדרי-תיל . העצבות גדולה ממלא אותי . הזדהות עם החיילים האמריקאים ובריטיים שבטח נמצאים במצבים שהיו לי כל -כך מוכרים לי . שוב החרדות והפחדים הקדמוניים קמים שוב בראשי . בידידות אלן

ואני חושבת, בעיקר על החיילת השבויה, ולא רוצה לחשוב יותר מדי על מה שעוד עלול לקרות לה. עדי

אני לא חושב כמוך מה שצריך היה לקרות לה כבר קרה וקורה ואולי מזלם איתם ויש להם תעודת בטוח חיים הטלויזיה שלא כמו כמה מהם שהיו כבר

ואני חושבת, בעיקר על החיילת השבויה, ולא רוצה לחשוב יותר מדי על מה שעוד עלול לקרות לה. עדי

הזכרונות לא מרפים והתמונות מהשבועות, ימים, שעות, דקות, שניות שלא עוברות בצינוק. סיבוב בתא הוא 6 צעדים במעגל, לוקח 10 שניות, 6 סיבובים זה דקה, מהמיתה עד הדלת 5 וחצי צעדים קטנים כאשר בצעד האחרון כף הרגל דורכת על הדלת, אסור להתקרב לדלת, המיקלחת המוקצבת בזמן פעם ביומיים שלושה, האוכל (גיחוך בצד) שלא משביע, הבטן שמקרקרת כל היום וכל הלילה, הסיוטים בלילות, דפיקות הסוהרים על דלתות התא, רישרוש שרשרת המפתחות כשהם עוברים במסדרון הלוך וחזור, החקירות, הפוליגרפים, ועל מה??? על כלום!!!

שלום יוז'י מאמין שעברת חוויות ממש קשות שם גם לפי הראיון עם אמך ברדיו אבל יכולתי להבין אותם את האמריקאים חבל לי שזה קרה לך ולעוד כמה מחבריך אך לא הייתי רוצה לחלילה טיפול לזרועות השב"כ בנסיבות דומות שלא נדבר על האוייבים מבחוץ כמו למשל השבויים בעירק שחלקם כבר לא בחיים כל טוב

שבת שלום יוז'י , אני כל-כךמבין מה שאתה חש . כל-כך מכיר את התחושות הללו של הפחד והחרדה . אילו עינויים מחכים לי ? כן זה רודף אחריך כל -הזמן . זה כמו פלנטה אחרת עם חוקים אחרים . הסתובבתי בין צינוקות של כלואים פלסטינאים . ראיתי את הפחד והחששות שלהם . אך גם לי היו חששות ופחדים מהם . כך שאני בדיוק יודע מה זה להיות במקום כזה נורא .שרתתי מספר פעמים שם עד היום אני מוצף בזכרונות שמציפים אותי. אני גם ראיתי מחזות נוראיים . בידידות אלן