שבויים אמריקאיים - (ה)

ראיתי את התמונות הנוראיות . האכזריות האנושית בהתגלמותו . החיים של אותם השבויים לעולם לא יחזרו להיות חיים נורמליים . אני חשתי כאב עצום כשראיתי את התמונות האלה . ועברתי תחנה . לא יכולתי יותר . למה יש מלחמות בעולם ? למה בני -אדם יכולים להיות כה מפלצתיים בזמן מלחמה ומאבדים כל צלם אנוש . יש מאמר על תחושה של חייל שלנו שהיה בשבי . http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=59492&sid=16 אלן

ראיתי את התמונות בחדשות ולא יכולתי להעביר ערוץ, המבט המבוהל בעיניים בשוט חדר פנימה כמו צועק: "הצילו, אמא הצילו אני רוצה הביתה". אשתי צהקה עלי להעביר ערוץ ולא יכולתי, לבסוף היא חתפה ממני את השלט והעבירה ערוץ. תפילה אישית שלי: רק שובו הביתה בשלום אתם (השבויים האמריקאים), השבויים שלנו בלבנון (למי ששכך כנראה ישנם עוד כאלו) והילדים העצורים בארה"ב על עבל של אחרים.

החוויה הנוראית שעברת בארה"ב דומים מאוד לשבי. התמונות הללו בטלוויזיה החזירו בך את פחדים והחרדות הישנות שהיו לך כשהיית עצור בארה"ב . זו אחת החוויות הנוראיות שאדם יכול לעבור . אפילו במדינה מערבית . אני חושב איך תחושות הנוראיות שעברת חזרו אלייך אתמול . אני איתך ומזדהה איתך . א ני הייתי סוהר בכלא של מחבלים במהלך כל השרות המילואים . סוהר ,אסיר הם אותו הדבר . אך שבוי זה דרגה יותר גרועה כי לא יודעים אם אתה קיים או לא . האי-וודאות והפחד מוות הם בדרגה הגבוהה ביותר . מקווה שתרגיש טוב . הרבה כוח אלן