רק על עצמי לספר ידעתי

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

08/12/2002 | 00:20 | מאת: אמיר

החיים מעניינים כאשר אתה מנסה לחיות ולאהוב אתה לא יכול כשאתה יכול אין מי שיקבל אותך כי כבר נימס לחכות אני יוצא וניכנס למעגלים ורודף אחר הזנב ורק התיסכול הולך וניתפס ומכביד על המישקל שקשה גם כך סיבובים מהירים את הראש מסובבים וסף הבחילה רק עולה ותחזק והמחנק עוטף סביב ומהדק את האויר הוא חוסם מחנק אין לי אויר אמיר

08/12/2002 | 10:18 | מאת: מירב.

בוקר טוב אמיר, מניחה שבמילותיך אתה כואב את הקושי לקיים קשר . רוצה לומר לך שלעיתים צריך להרפות דוקא מהדבר שהכי נחשק, ואז ..טיפה מהצד להביט בו , בעצמך, ומתוך קצב אחר, לצאת למסע מפוייס יותר עם עצמך. מאחלת לך בהצלחה,וכשקשה..עצור לרגע, תן לעצמך ליטוף, רגע מנוחה לנפש דואבה, ואז תוכל להמשיך ממקום יותר נכון. מירב.

08/12/2002 | 12:28 | מאת: רוז

נראה לי שזה מתאים לכל אחד.

08/12/2002 | 16:35 | מאת: אלן

היי אמיר , אני מכיר היטב את התחושה הזאת מסתובב במעגלים סביב הזנב של עצמי וזה קורה כל יום . לפעמים מרגיש תקוע , יש לי תשוקה לאהבה , לקבלה של החברה . אך שום דבר אינו קורה כמו שהיינו רוצים . צריך הרבה אורח -רוח להאמין שמי שלא מקבל אותך , לא יקבל אותך והאדם , האישה שתיהיה מספיק חכמה ורגישה תקבל אותך כמו שאתה . לא כולם מסוגלים לקלוט מה עובר עלינו ,אפילו בני- משפחה . אנחנו צריכים להתחבר עם מי שמקבל אותנו כמו שאנחנו . אנחנו חייבים להאמין שכל אחד מאיתנו נמצא את הנפש התאומה שלו . גם הסברים לא תמיד עוזרים . יש אלה שמבינים ומתעלמים . יש אלה שלא מבינים ולא יודעים. יש אלה שמבינים ובורחים /בורחות . יש אלה שמבינים ומרחמים . יש אלה שמבינים ולא קולטים / קולטות , ויש אלה שמבינים ומקבלים/ מקבלות אותך כמו שאתה . אלה כל הסוגים של תגובות שפגשתי . זה מאוד קשה ומכאיב . אך אני הכרתי מן הסוג האחרון חברים וחברות כלומר יש תיקווה לפגוש משהיא שתבין אותך . אוהב אותך אחי . אל יאוש . אלן

08/12/2002 | 17:24 | מאת: המודאג

אלן היקר, כל כך קל לכתוב אל יאוש. כל כך קשה לבצע...

מנהל פורום טראומה והלם-קרב