מאותו הכפר(יזכור)

כן חברים היום הוא יום נפילתו של רמי המ"כ שלי ובעוד שבוע ימים יום נפילתו של מייקל מהמחלקה כן שניהם באו לשרת את המולדת מארצות רחקות שניהם התנדבו לצנחנים שניהם היו באותה הפלוגה רמי היה המ"כ ומייקל היה חייל צעיר שניהם גרו באפיקים שניהם חלקו את אותו החדר לשניהם היתה אותה משפחה אומנת ושניהם נפלו באותו מקום בימים אחרים וקרובים לא יודע מה אפשר עוד להגיד עליהם אולי תקראו אתם את סיפור חייהם ואולי יהיה לכם משהו להוסיף ת.נ.צ.ב.ה http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=95751 http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=95823

הגנרלים מבטיחים מלחמה במזרח התיכון, איומה יותר מהמלחמה בפלסטינים, ובאותה נשימה הם אומרים "ישראל ערוכה לכל איום", כלומר, אנחנו בצרות. והישראלים אדישים. מה עושה אותם אדישים? שתי סיבות אפשריות (ואולי יש עוד): פרסומת 1. הישראלים מבינים שלסדאם חוסיין אין כוח צבאי שעלול לסכן את שלומם. כלומר, הכותרת "מלחמה בטרור העיראקי", יודעים הכל, היא סיסמה שקרית, שמאחוריה עומדת המשאלה האמריקאית להשתלט על מאגרי הנפט השניים בגודלם בעולם. מאות אלפי בני אדם עלולים למות במהלך המרושע הזה, אבל הישראלים אדישים. זה לא בדיוק מגרד להם אפילו בקצה הזין. אחר כך מתאספים בעצרות יום השואה ומזכירים לעולם כולו את אדישותו בעת שמיליונים הלכו למשרפות באירופה הנאצית, אבל כמובן, מיד יש להוסיף, להרגעת הרוחות: איך אפשר להשוות. 2. השנתיים האחרונות היו מהלך שלטוני מחושב להתשתו של האזרח הישראלי. הגנרל הישראלי הכריז "מלחמה בטרור" ויצא למלחמה בפלסטינים, למען חזון ארץ ישראל השלמה מהים ועד הנהר, מהפרת והחידקל ועד נהר מצרים. אחרי שנתיים מתישות של פחד וכעס, הישראלי החדש מחונך למשעי: "תעשו מה שאתם רוצים. לי כבר אין כוח, אין לי כוח לפחד ואין לי כוח לכעוס. אם נמות - נמות. מה זה כבר משנה? לפחות נמות עם שיר מולדת על דל שפתינו ופספוס אחד נוסף בטלוויזיה". הגנרל אינו זקוק לפתק ההצבעה שלנו. אדישותנו תספק אותו בהחלט.

שלום יהודה. כואב את כאבך. תהה נישמתם צרורה בצרור החיים. א.ב.צ.

איך אפשר לשאת כאב שכזה כל השנים ? אתה נשאר ללא תשובות ורק עם הזיכרונות הקשים והטובים מעורבבים בפקעת שלא ניתן להתירה , ועדיף לזכור את הטובים כי הקשים כואבים יותר מדי . שלא נדע עוד צר . ת.נ.צ.ב.ה אלן