כי הברזל בוגדני(יזכור)

ראיתי כיצד דבק הבשר בברזל........ הרגשתי כיצד מושל מעלי עור, עורי שלי, וכעת- הגידו נא לי: מי אני? למה אני פה? ועד מתי? רק אני ואתה יודעים את ערך החיים, את גודל האמונה, כי בך לא יגע, וכי הוא נגע,,,,,,,, רק אתה ואני תשנו, איך דבק הבשר בברזל והיו לאחד. היתה הפלדה לחוד, שקקת חיים, רק אני ואתה ידענו, כי הברזל בוגדני, כי עתיד לדבוק הברזל בבשר והיו לאחד- - - לכשתמצאו את אפי מעוות, מוטל על רגבים שטעמם נחמץ-- אל תזילו דמעה. הקצו לי משכן, פעוט וקטן חתום בחותם בסתרי חדרים - - - מפרי עיטו של רענן היום 16.10 יום נפילתו של רענן ידידי מהצבא ומהשכונהhttp://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=94300 ת.נ.צ.ב.ה

משתתף בצער שלך יהודה . שיר מצמרר והזדהתי מכל מה שהוא מבטא . אתה חש בטח מאוד קשה ביום הזיכרון הזה . בחודשיים הללו בכלל . שרק יחליפו הימים הקשים האלה במהירות . אוהב אותך יהודה ת.נ.צ.ב.ה אלן

יש שלב מסויים שלא לעיניין להגיד את זה. כשאתה חזק והתגברת על משבר או על חרדות, או דכאון, אז זה לא נכון להגיד מה שהוא אמר. אבל במצב של חולשה ושל חרדות שעוד לא נחלשו זה באמת לדעתי ככה. אני לא חושב שכל מי שסובל מחרדות צריך תרופות. זה תלוי בזמן שזה נימשך ובעוצמה . אבל זה כן נכון כשבן אדם סובל זמן די רב ולא מסוגל לתפקד והולך לפסיכולוג ועדיין סובל. אז אולי זה בעייה שכבר השתבש משהו בסרטונין במוח ויהיה זה סבל להמשיך ככה בלי תרופות.