באלגן מוכר (ה)

כשראיתי היום את תמונות חיילי צה"ל מנסים למנוע בגופם כניסת אזרחים , אחרי שפרצו את כל המחסומים כאב לי במיוחד וליבי ,ליבי עם אותם חיילים שהוטלה עליהם משימה לא ברורה , ופקדו עליהם פקודות לא מנוסחות בצורה לא מדוייקת . גם אני נזכרתי במהומה , כשהעמידו אותי במחסום בקו 300 ולא נתנו לי תדריך ואמרו למנוע כניסה של כל אדם זר . לא היו פקודות ברורות , לא היו הוראות מנוסחות . ולא ידעתי מה לעשות ומפקדי לא היה ברור ונתנו לי משימה בלתי אפשרית . למנוע לבד במחסום למנוע כניסה של עיתונאים ומחבלים , ללא עוד חייל ללא מכשיר קשר . גם במהומה הראשונה שהייתי נוכח בה בכלא קציעות , לא היה ברור מה תפקידי השאירו אותי בלי נשק , בלי קסדה ,בלי מגן , בלי פקודות ברורות ומנוסחות היטב וכשכל המפקדים ברחו מן המקום . נשארתי חסר -אונים . זה מה שראיתי היום חיילים שנשארו חסרי-אונים ולא ידעו מה לעשות כי מפקדים לא אמרו להם מה לעשות . הם נראו חסרי -אונים ,מבולבלים , לא הסבירו להם מה תפקידם . הייתי במצב הזה . חבל שרק חיילים פשוטים משלמים את המחיר . עוד יאשימו אותם . אותם מפקדים מחוץ לטווח הביקורת . אני חש בושה ופגיעה בכבוד של מדינת ישראל . איך ברחו המבוקשים . כמו שאותם פלסטינאים רימו אותנו כל השנים בכלא קציעות . אלן אלן

אלן שלום לך.אתה צודק ואין כמוני שמכיר זאת מקרוב. אבל הכי גרוע איך שהתיקשורת שלנו משתפת פעולה איתם וגורמת לנו לאבדות אני רואה את התיקשורת לידי אני נתקף חרדה ורוצה לפגוע בהם כי אני רואה אותם כמזמינים פיגוע ועוד מכוונים אותם היכן לפגוע ואם הם טעו הם מתכנים אותם. שון