"אשמת ניצול"

האם מישהו מכיר או שמע על תופעה שנקראת ע"י הפסיכולוגייה "אשמת ניצול"?

כן ואם תקרא אחורה תוכל לקרא את סיפור הרגל החסרה של מישל ומה זה עשה לי צביקה

כן. א.ב.צ.

שלשה זקנים ועץ היה היו שלשה זקנים ועץ. והיו הזקנים באים בבוקר בבוקר ויושבים תחת העץ ומסיחים זה לזה שיחות של זקנים, ומששקעה השמש וחשך העולם, היו נפרדים זה מעל פני זה ונפנים לביתם. כך היה מנהגם ימים רבים, דבר יום ביומו. ויהי היום, ויאמר אחד הזקנים אל מרעיו: "מה לנו יושבים פה תחת עץ זה ובטלים כל שעותינו? אמנם זקנים אנחנו, אך עוד כוחנו במותנינו, ומדוע לא נעשה דבר?". ויאמר לו רעהו: "ואני אומר, מה לנו יושבים פה חוץ לביתנו, הן זקנים אנחנו, ומדוע לא נשכב במיטתנו כדרך הזקנים?". ויאמרו שניהם אל חברם הנותר: "ואתה, מה אתה אומר?". חכך השלישי רגע בדעתו, אחר אמר: "אני אומר נשאל את פי העץ, הלא הוא השומע כל אמרי פינו ויודע מעשינו". ויטב הדבר בעיני חבריו ויאמרו: "אכן יפה אמרת, טוב הוא העץ לשופטנו בזה". ויתיצבו שלושתם אל מול העץ, ויפתח אחד הזקנים ויאמר: "באנו אליך, עץ אשר בצילו חסינו, לשאול אצלך משפט ועצה". ויען העץ: "מה רצונכם? כלום לא די לי בכל דברי ההבל אשר שומע אני בעל כרחי מבוקר עד ליל, כי באתם עתה להפריעני ממנוחתי? אם לעצתי תשמעו, שאו רגליכם ולכו, איש באשר ילך, ואותי תניחו לנפשי". הרעים נדמו מעט, אחר אמר אחד: "הוא אשר אמרתי, לא לנו לשבת בחוסר מעש". והשני החרה אחריו: "הוא אשר אמרתי, לא לנו לנפוש באויר החוצות". ויפנו שניהם וילכו איש לדרכו, ויותר השלישי בדד בצל העץ. ויאמר בליבו: ´אמנם אנוכי אמרתי כי העץ ישפוט, אך לא ביקשתי כי אם להניח את דעת חברי ולישב בשלוה. אך כיון שאמר העץ את שאמר, וחברי פנו לדרכם, אין לי חברים להניח דעתם, ולא נותר לי אלא לישב בשלוה´. וישב וישען אל גזע העץ כמימים ימימה. אמרו, לא יצאה שנה עד שנחלש הראשון מכובד העמל, ונתנוון השני מחוסר מעש. אמיר בן איון