למרות הכל רוצה לאחל לכולם חג ושנה מאושרת

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

21/09/2002 | 00:22 | מאת: מירב

שלום , לא הייתי פה תקופה. ראיתי עולמות אחרים. ממרחק קל פתאום לראות כמה הכל פה לא שפוי. הכל .. מהדברים הקטנים. עד לגדולים. באמת מדינה קשת יום. יש מקומות אחרים, גם שם יש בעיות, אבל משהו בתנאים הפותחים יותר מבטיחים ונוחים לקיום . מקוה שכולם מרגישים טוב, למרות שקוראת ויודעת שזו תקופה לא קלה. נזכור את כל מי שנפל בשביל שנוכל להמשיך לנשום פה. נזכור! מירב

21/09/2002 | 12:48 | מאת: לי

הי מירב שמחה לגלות שהעלמותך מכאן נובעת מסיבות "טובות", תהיתי לאן נעלמת. טוב שיצאת קצת מה"בַיצה" הקטנה שלנו. אמנם קטנה ומסריחה לפעמים אבל....שלנו. צריך לפעמים לקחת פסק זמן ולתת לעצבים המתוחים זמן להרגע. אבן התקופה לא קלה, ואפילו קשה מאוד. אני מנסה לדמיין את החיים כמו ים, לפעמים הגל מכסה אותנו ומקשה על הנשימה, אבל אני יודעת שהוא יעבור. כעת אני מתחת לגל מחכה ובטוחה שהוא יעבור. חג שמח.

21/09/2002 | 13:03 | מאת: מירב

אהלן, תודה. כבר אמרו חכמים, שהכל זמני....ואם כך אז תמיד אפשר להאמין ולחכות לשינוי. יחד עם זאת, אפשר לשאול את שאלת המינון. האם נמצאים מתחת לגל יום, שבוע, חודש, שנה , נדמה לי שחשוב להבין כמה המתחת שולט ומנהיג את חיינו, וכמה אנו נושמים אויר רגוע, ושקט. כל עוד יש איזון, נדמה לי שזה סביר. אך מה קורה שהמאזניים נוטים לכיוון אחד באופן ברור, האם הנחמה שהמצב ישנה, הינה נחמת סבלנים הרואים את הנולד, או נחמת חלשים שאין להם כח לקום ולקחת החלטה על החיים שלהם? בכל מקרה, ומכל מקום בעולם, שיהיה לך רק טוב. מירב

21/09/2002 | 14:36 | מאת: shon

אני מברך את ידכם ורוחכם ולעמידה על רגליכם שימעטו המירדפים והמחשבות ושתהיה שנת שקט ושלווה

24/09/2002 | 00:08 | מאת: שון

לי שלום לך אני חושב שמירב מעניקה לנו אנרגיות טובות את יכולה לקבל ממנה להיתחזק וגם לצאת קצת מהביצה שהיא הכי גרועה בחיים שלנו כי לא תמיד מרגישים שאנו שם רק שניגמר האויר.אני מקווה שתמיד נצוף בזמן.שמרי על עצמך/עצמנו.חזקי.שון.

21/09/2002 | 14:32 | מאת: shon

תודה מירב.אמת מה שאת כותבת לכל אחד יש את המקום שאיליו הוא נעלם העיקר לחזור משם בריא. חג שמח לך לכל מישפחתך ולכל בית ישראל

22/09/2002 | 00:57 | מאת: מירב

לשון, תודה, ושנה טובה גם לך. מירב

מנהל פורום טראומה והלם-קרב