מגע - "לנוגעים" בדבר......
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום אנשים. לפני הכל יש לי התנצלות קטנה - מצטער שאני כבר לא בפורום בלילה, "המשמרת" שלי מתחילה בסביבות 3 בבוקר, ואז יש לי כבר דברים אחרים לעשות. כמו להאכיל את התינוק .....אז אני מצטרף אליכם מהעבודה. ודבר שני - לא יכול להגיב להודעות , וגם בחלק מההודעות שבפורום אני מקבל את ההודעה - "הדף שחיפשת לא נמצא". משהו כנראה לא בסדר בשרת שלנו.....אז עד שזה יתוקן ........ ולעיניין - מגע! כן, בהחלט כן...... זה יותר מדיי מוכר לי. גם אני נמנע כמה שאפשר ממגע. חיבוק לאישה או לילד, נרתע ממגע של אנשים שמדברים איתך וגם נוגעים בל כל הזמן, ממגע עם אנשים בכלל. זה היה אחד השיקולים שלי בבחירת העבודה - כמה שפחות מגע עם אנשים. אני מתעסק רק עם מכונות וזה טוב לי ! אותן אני מפרק, מרכיב, מתקן, הכל. בהן אין לי בעייה לגעת . למה זה ככה ? לא יודע. כנראה שאני נרתע ממשהו. יש משהו בזה שמישהו נוגע בך, מחבק אותך. זה אומנם נעים פיזית,אבל זה כואב איפהשהוא בפנים. לפעמים זה ממש כואב. צביקה - איך אתה הגעת לצילום ? אני הגעתי לצילום אחרי שהבנתי שהרבה יותר פשוט וקל לי להסתכל על העולם דרך העדשה של המצלמה. מי שרואה את הדברים (את הזוועות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) זה לא אני, זאת המצלמה. להתראות אנשים. יום טוב. דקר.
זה היה ה"כלי" איתו יכולתי לירות ולפגוע בכולם !!! אני עוד זוכר עצמי יושב/חושב באולם הרצאות 06 באוניב' בן גוריון ויורה בכולם במרגמה 60 מ"מ דמיונית >>>> אז עברתי לעדשה 220 מ"מ אני חייב לרוץ אז נמשיך מאוחר יותר צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
