השיעור של אור (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

שלום חברים, בימים האחרונים התרחש כאן תהליך מעניין, ואני למדתי ממנו לא מעט. לפני כמה ימים העלה צביקה רעיון נפלא. הוא ביקש מאור להפריד בין החלק ה'רע' שלו, זה שמחבל בפורום שלנו עוד ועוד, לבין החלק ה'טוב', שרוצה להשתתף ולזכות ביחס רציני. הוא הציע לו להופיע בשם 'אור' (שמו של בנו) כאשר היצר הרע שלו מתגבר, ובשם 'איתם' (שם המשפחה של יהודה איתם) כאשר הוא רוצה לזכות בתגובה רצינית. היה לי ברור שהנסיון יכשל, אבל למרות זאת שימח אותי הרעיון של צביקה. משום שזוהי דרך יצירתית להתגבר על מכשול, וגם אם היא נכשלה במקרה של 'אור', היא עדיין יכולה להועיל בהרבה מקרים אחרים. הנסיון הזה ליכד את חברי הפורום לזמן מה, במאמץ לשוב לדיון הפורה שלנו, ולאווירת התמיכה ההדדית. גם אם המאמץ נכשל, עלינו להמשיך ולנצל את הכוחות שרכשנו כאן בשנתיים האחרונות, ולהשתמש בהם לטובתנו. ולמה הנסיון נכשל? משום שאור איננו הלום-קרב, והפורום הזה כלל אינו מעניין אותו. התנהגותו, התרופות שהוא לוקח והאופן שבו הוא מתבטא, מרמזים על כך שהוא חולה-נפש, שבחלק גדול מן הזמן אינו אחראי למעשיו, ולכן אי אפשר להגיע אתו להסכמים. אם באמת היה הלום-קרב (פגוע נפש ולא חולה נפש), אני בטוח שלא היה פוגע כך בחבריו. לא קשה לצפות את מעשיו. אני משער שעכשיו, בעקבות כשלון הניסוי, במקום לעזוב את המקום שאינו רצוי בו הוא ישוב ויציף אותנו באינסוף הודעות סרק, קללות ואיומים. אנחנו למודי נסיון. אני מציע לשוב לאיסטרטגיה הישנה שלנו, ופשוט להתעלם מהודעותיו. זו הדרך היחידה להמשיך ולקיים את הפורום שלנו. כאשר אתם כועסים עליו ומטיחים בו את זעמכם, הוא שואב כוחות ורק מגביר את מעשי הבריונות שלו. אור איננו מתחזה, וכולנו יודעים מה שמו והיכן הוא גר. אבל בו בזמן הוא גם סמל לרבים אחרים, הפוגעים בהלומי-הקרב בכוונה ושלא בכוונה. אם נצליח להמשיך ולקיים את הפורום שלנו, תוך דיון רציני, למרות ההפרעות, אולי נוכל ליישם זאת גם בחיי היומיום, בבית ומחוץ לבית. לילה טוב לכולם, דרור

31/07/2002 | 23:01 | מאת: צVקA קומיי

צביקה

01/08/2002 | 01:15 | מאת: עמית

תודה לדרור.בהיסוס רב נכנסתי לפורום לפני כמה ימים לשאול מנסיונם של החברים על גמילה מכדורים.הבוטות בתשובה של איתם והחשדות שאני הוא המתחזה דחקה אותי החוצה.ולכן אני מודה לדרור ולצביקה ולאחרים שדחו בשאט נפש את איתם ומודה לכם ומקווה שאוכל להעזר בפורום ואלמד מנסיונכם.

01/08/2002 | 10:36 | מאת: א.ב.צ.

01/08/2002 | 11:13 | מאת: א.ב.צ.

שלום לכם. לדעתי, השיעור הזה היה שיעור של כולנו יחד ושל כל אחד לחוד. עמדו לבדיקה מבחינתי, יכולת העמידה מול הישתלחויות גסות ובוטות. אני לא מצטער לרגע על הניסיון שלנו לסלוח, מפני שהיכולת לסלוח זו מידה מבורכת ואנושית. חסרות לי תגובות הנשים כאן, ואני מקווה שהיסתגרות והמניעה האוטומטית מול מיתקפות חסרות שחר, יגיעו לקיצן. חבל שבכל פעם שיש הפרעות מסוג כזה בפורום, נוצרת קטיעה ופגיעה בנו, ובדיונים ונושאים שמעסיקים אותנו. המשך יום טוב. א.ב.צ.

07/02/2004 | 17:03 | מאת: חודל מוסה לוחם הצדק סמוי פרשן

מנהל פורום טראומה והלם-קרב