התפרקות המשפחה?

שלום לכולם, עקב תגובה מוזרה והיסטרית של אחד המשתתפים פה לדברים שכתבתי עלתה בי המחשבה שייתכן שלא מעט מההלומים זורקים פה כמה עצמות של מחמאות לנשותיהן ולו רק בכדי שאלו לא תתעוררנה ותתחלנה לחשוב "מה אני עושה בנישואין הדפוקים הללו" סה"כ, חייה של אשה לצד הלום קרב הן במקרה הטוב דבר לא קל, ובמקרה היותר שכיח זוועה של שנים. אז למה בעצם נשים, בשנת 2002 עדיין נשארות במקום בו כל כך קשה ולא טוב. יהיה נחמד ומקדם אם כל אחד ישתדל לשמור את הדיון הזה ברמה נאותה, ולא להפוך את הכל לפח זבל. (כמו שקרה בעבר). מירב

כל אחת וסיבותיה עימה ל: "> אז למה בעצם נשים, בשנת 2002 עדיין נשארות במקום בו כל כך קשה ולא טוב." לא תמיד הכל רע, הרבה פעמים יש גם טוב, והכל תלוי. מה שרע לאחת יכול להיות טוב לשניה (או לשני). לפעמים יש תקוה שיכול להיות שתתבדה אבל מצד שני יכול להיות שתתגשם. כל אחד שם את הגבולות היכן שמתאים לו. מה שבטוח, זה שמה שכתבת בהמשך זה 100% נכון! > > >" יהיה נחמד ומקדם אם כל אחד ישתדל לשמור את הדיון הזה ברמה נאותה, > ולא להפוך > > את הכל לפח זבל. (כמו שקרה בעבר)." > > >

לי שלום, אני מרשה לעצמי לומר לך שמצד אחד נשמע שאת עברת ועוברת דברים לא קלים בזוגיות מצד שני את מאד מגנה עליה. אולי תוכלי להרחיב פה מעט על התייחסותך לזוגיות כפי שאת מכירה אותה. חשוב שנשמיע את קולנו מעבר להערות כלליות של מסכימה לא מסכימה. כל אחת והסיפור האישי שלה, יכולה לתרום להבנה יותר מעמיקה של הדברים, האפשרויות, הקשיים וכו'. ההששתתפות פה של נשים דלה במיוחד(סביר להניח שגם בגלל ליכלוכי הפה שיש פה) לכן חשוב שכל אחת שיש לה העוז לעלות תגיד את הצד שלה מעבר לתאוריות כלליות. אחרת יהיה קשה ליצור דיון, והכל יסתכם במקרה הטוב בשאלות תשובות, ובמקרה הרע בזבל הידוע , ולא בדיון רחב ומעשיר. מירב