לדרור גם אני בפנים
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אז אני חושב ששיחות מעין זה מאוד יעזרו לכולם ולי במיוחד שיש רועה שיודע להוביל ואם זה למשפחות הרי כולם בפנים ולא חשוב המרחק כי היום אני מרגיש שהכי חשוב בחיים זה החיים.
יופי יהודה, אתה בדרך הנכונה, אז קבלת קצת שמש, קצת צבע, ויטמין די, וקצת חיזוק? הכל הולך ביחד, מסקנה, כל יום לעשןות סיבוב שמש, ואני רצינית, לא צינית, הרבה פעמים כשאחד הילדים שלי חלה פתאום בלילה, והגענו למצב כזה שהיינו מוכרחים לרוץ למיון, שזה לכל כיוון, לאיזה בית חולים שלא תרצה, לפחות חצי שעה נסיעה, כשהגענו למיון, הילד נבדק, והיה כבר חצי בריא, וכשהערתי לרופא, שרק לפני רגע הילד הזה כמעט גסס, הוא בדרך כלל היה עונה ש מענין, אבל הילדים בדרך כלל מגיעים למיון מרגישים טוב יותר, פעם שוחחתי עם אבי היקר והחכם על זה, והוא העלה השערה, שאולי היציאה החוצה, האויר הצח, עד שנכנסים לאוטו, וכשיוצאים ממנו, הנסיעה, ושינוי האוירה, עושים לילד טוב, "תנסי " הוא אמר לי "פעם הבאה, לעשות סיבוב בחוץ עם הילד, בעגלה, ותראי מה יקרה" ואתה יודע מה? זה מה שאני עושה מאז, אני לא רצה יותר למיון בלילה, כמו שאבי אמר, אנחנו עושים סיבוב באויר הצח, , מקלחת אקמול, ולמחרת יש לנו ילד חדש. אז זהו, לפעמים כשמרגישים נאחס, דוקא מה שעוזר זה סיבוב קצר, אם אתה מפחד, תקח את הקטנה שלך שתשמור עליך :-) , שלא תהיה לבד, אפילו סיבוב מסביב לבנין, זה גם משפר את התיאבון, תתחיל להרגיש, ולהראות כמו בנאדם.
נכון כשמגים לרופא כבר לא חולים אני לא גר בבנין
לפעמי מספיק TLC tender love & car שזה יחס אהבה ודאגה צביקה