סיפור חיי
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שוב פעם, כמו כל שנה, במשך 21 שנות חיי, שוב אנחנו נוסעים לאילת. זה כבר ממש מרגיז, כל שנה ללכת לאותו מקום. אז בהתחלה זה היה ממש כיף ומאוד התלהבתי, וגם החברים שלי מאוד התלהבו וקנאו. אבל כמה אפשר? מה יש לראות שם שעדיין לא ראיתי? מה יש לעשות שעדיין לא עשיתי?
בחוף הדקלים היית כבר
אני כבר בת 21, אין לי חבר וכבר השתחררתי מצה"ל. הדבר האחרון שבא לי לעשות כרגע זה לנסוע לשבוע לאילת המשעממת. אני יודעת שאתם באתם לקרוא סיפור ולא איזה סיפור משעמם על חיי אז אני כבר מתחילה. שמי ענת, אני בת 21 כמו שכבר אמרתי. אני מאוד יפה ועדיין לא קלטתי איך אין לי חבר. כולם אומרים יל שעם גוף כמו שלי אני צריכה כבר להיות מוצפת בפרחים של מחזרים. בקיצור הסיפור שלי היה כמו שיכולתם לנחש: באילת. טוב יותר נכון בדרך לאילת. קמנו מוקדם בבוקר, העמסתי את המזוודה שלי שהייתה מפוצצת בבגדים סקסים, שאיתם תכננתי למצוא לי איזה חבר חתיך או תייר בחופשה. חזיות ממשי, תחתוני חוטיני וחולצות צמודות עם מחשוף ענקי מילאו את המזוודה שלי. הכנסנו הכל לג'יפ והתחלנו בנסיעה. שעה, שעתיים, שלוש השעות זחלו להן בשעון ועדיין היה לנו נסיעה ארוכה עד לאילת. לאחר זמן רב של נסיעה בדרכים החלטנו לעצור באיזו מסעדה ולנוח. יצאנו מהג'יפ ונכנסנו פנימה(המשך יבוא) !!
אז מה הקשר להלם קרב? יש לך אולי בחילה מאילת, אבל למה זה צריך לענין את הפורום?
קישטה..........
לדרור שלום למיטב שיפוטי, מי שחתום על המכתב שלמעלה היא לא הבחורה איתה דברתי טלפונית שלשום. אני מבקש למחוק את העץ מפני שיש כאן התחזות וסתם בלבול מוח יום טוב צביקה
המשתתפים הותיקים בודאי ישימו לב שאומנם התגובה היא כביכול של א.ב.צ. אבל צורת ההתנסחות שונה דבר זה קורה בגלל שלא א.ב.צ. הוא המשיב אלא סתם חבר טוב שבמקרה נתקל בהודעה זו בפורום ועכשיו לעצם העניין....סתיו יקירתי סיפורך מתחיל בדרך שמרמזת על ההמשך הטבעי רציתי להפנות את תשומת ליבך שקיימם מספר רב מאוד של אתרים שמיועדים להעלאת חויותיהם של האנשים.....אז אני חושב שצפויות לך תגובות הרבה יותר נעימות באתרים אלו ..ופורום זה הוא המקום האחרון שסיפור כמו שלך יתקבל בברכה אז כל טוב לך יקירה על החתום...שמעון